מדרש תנאים על ספר דברים טו:ב

1וזה דבר הש' מיכן אמרו המחזיר חוב בשביעית צריך שיאמר לו משמיט אני ואם אמר לו אע״פ כן יקבל ממנו משום

2שנ' וזה דבר השמטה:

3ד״א וזה דבר השמטה יכול יהא השמט מלוה נוהג במדבר ת״ל תעשה שמטה אין לי אלא בארץ ישראל שאתה עושה שמטה לארץ בחוצה לארץ שאי עושה שמטה לארץ אין אתה משמיט מלוה ת״ל כי קרא שמטה לה' בין בארץ בין בחוצה לארץ:

4וזה דבר השמטה שמוט ר' אומר בשתי שמטות הכת' מדבר אחת השמטת קרקע ואחת השמטת כספים בזמן שאתה משמיט קרקע אתה משמיט כספים בזמן שאי אתה משמיט קרקע אין אתה משמיט כספים:

5השמטה שמוט כל בעל משה ידו שמטה משמטת מלוה אין יובל משמיט מלוה:

6יובל מוציא עבדים ואין שמטה מוציאה עבדים:

7שמוט כל בעל משה ידו יכול הכל במשמע המלוה והלווה והחנוני על פינקסו וכתובת אשה ושכר שכיר ת״ל אשר ישה ברעהו יצא שכר שכיר והקפת החנות וכתובת אשה שאינו משמיט עד שיעשם עליו חוב:

8לא יגש את רעהו זה הגר:

9ואת אחיו זה ישראל:

10ד״א לא יגש את רעהו פרט לאחרים:

11ואת אחיו פרט לגר תושב:

12כי קרא שמטה לה' זה הוא שאמרנו שמטת כספים נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ: