מנחת חינוך, קומץ מנחה רפד
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 284
Open in the reader →1מצוה רפ"ד ע' בפנים הנחתי בצ"ע דברי הרמב"ם בהל' מגילה דפוסק כר"נ קרייתא זו הלולא ושם נמשכתי אחרי דברי הטורי אבן בסוגיא דמגילה שם שתפס במושלם דשינוי' דכיון שגלו חזרו להכשירן תלוי בזה משום דקדושה הראשונה דמקדש לא קדשה רק לשעתה. ואמנם ראיתי דאינו ענין זל"ז. וכוונת הגמ' הוא באופן אחר. דהא לכאורה טעמא בעי למה אין אומרים הלל על נס שבחו"ל. ועי' במהרש"א בח"א מס' ערכין. ואמנם הטעם נ"ל לפי מה דאיתא בתענית דף ט"ו גבי שלחו לי' בני נינוה לרבי כגון אנו דצריכים למטר וכו' ושלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה וכן פסק באו"ח סי' קי"ג דאפי' מדינה שלימה כגון ספרד ואשכנז אין שואלין בברכת השנים רק בשומע תפלה משום דבני חו"ל דינם כיחידים [וע' יערות דבש ח"ב דרוש י'] ובזה הבנתי הטעם הא דאמרי' בתענית ד"ט דאין תענית ציבור בבבל ונדחקו כל הקדמונים בזה. ועיין בר"ן שם מה שהביא בשם הרמב"ן משום דבבבל ליכא סמוכין ודבריו צריך עיון ואין כאן מקומו. אבל הטעם פשוט לפי עניות דעתי משום דכל חו"ל הוי דינם כיחידים לכן אין בהם תענית ציבור. ועיין בר"נ ספ"ק דר"ה. והנה הר"י בפ' היה קורא מביא דעת הר"ת ובה"ג שפירשו לברייתא דיחיד לא יתחיל דהיינו דאין לומר הלל רק על נס שהיה לכל ישראל ואפי' הי' בכנופיא דרבים אין לומר הלל ע"ש ואם כן לזה אין אומרים גם כן הלל אנס שבחוץ לארץ כיון דכיחידים דמי. ובזה ניחא מה שלכאורה קשה בהא דמשני על קושי' דא"ה הלל נמי נימא ותי' משום דאין אומרים הלל אנס שבחו"ל ולכאורה הרי נס דפורים הי' כולל גם לבני א"י דהא אחשורוש מלך בכיפה ובפרט לדעת הרמב"ן שהביא הר"נ ריש מגילה דבימי הנם כבר הי' רוב ישראל בארץ ישראל אם כן למה גרע מנס דחנוכה דאמרי' הלל אניסא כדאיתא בערכין דף י'. ולפמ"ש א"ש דהש"ס משני דכיון דקדושת הארץ על כל פנים בטלה לכל ענין כמ"ש הרמב"ם פ"ו מהלכות בית הבחירה ופרק י"א מהלכות תרומות אם כן שוב גם כל ארץ ישראל חשיב כחוץ לארץ וכיחידים דמי ובהר הבית לא דרין ישראל כלל ולזה פריך אר"נ דאמר קרייתא זו הלולא דהא אין אומרים הלל אנס בחוץ לארץ (ואף דר"נ אמר בתענית שם דהלכתא בברכת השנים היינו משום דסובר כר"י דאפי' יחיד שואל בברכת השנים ע"ש). ומשני כיון שגלו חזרו להכשירן היינו דר"נ סובר דאמרינן להיפוך דבזמן שאין ישראל שרוין על אדמתם וקדושת הארץ ודאי דבטלה וכיון דהוי כולל לכל ישראל הוו שפיר כרבים כיון דליכא ארץ ישראל כלל הוי כמו קודם שנכנסו לארץ ולכן אומרים הלל. ולפ"ז לא תלוי כלל שוב במה דקדושת הבית בטל ולא קידשה רק לשעתה רק אי קדושת הארץ בטל וכיון דבשעת הנס הי' קדושת הארץ בטל הוי שפיר כרבים ואתי שפיר וזה נראה לי ברור:
2שם רפ"ב הבאתי דברי הט"ז יו"ד סי' א' דמצות הפרשת תרומה הוי חיוב עליו אפי' אם אינו רוצה לאכול מהתבואה משום דמצות הפרשה הוי מצוה בפ"ע אפי' אינו רוצה לאכולי ועכשיו ראיתי שהדבר מפורש להיפך ברש"י גיטין (מ"ז ע"ב) ד"ה מדאורייתא שכתב להדיא דמצות הפרשת מעשר לאו מצוה דרמיא עליה הוא רק משום דטביל ואסור ליה באכילה הרי דלא כדברי הט"ז שכ' דעיקר הברכה על מצות הפרשה ולא על איסור אכילת טבל ותרומה ומעשר כחדא נינהו וצריך עיון גדול: