מנחת חינוך, קומץ מנחה נ
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 550
Open in the reader →1מצוה תק"נ שלא לחרוש בשור ובחמור יחדיו וכו' בפנים הבאתי שם דברי הר"מ בפ"ט מה' כלאים דאסור להנהיג בהמה מן היבשה עם חיה שבים כגון עז עם שבוטא. ואם עשה פטור ע"ש הלכה ח'. וכתב שם הכ"מ עד"ז דהוא איבעא דלא איפשטא בב"ק. והנה שבוט' זה הוא מין טהור כמבואר דרבא מלח שבוטא בקידושין וכן כתבו התוספות בע"ז דף ל"ט ע"א בהדיא בד"ה וסימנך וכו' דבגמרא כאן בב"ק דאיבעי' עז ושבוטא שבוטא גם כן מין טהור ע"ש. והנה הר"מ דסובר דאין איסור דאורייתא בשני מינים טהורים רק מדברי סופרים אם כן מאי איבעיא שם בגמרא ולא איפשטא דהא הם שני מינים טהורים ואינו חייב מן התורה כלל. ולומר דאיבעי' ליה אם מדרבנן אסור ע"ש בגמרא דאיבעי' הוא אם הוא חייב מן התורה ע"ש. וראיתי בהרא"ש בהלכות קטנות בהלכות כלאים שהקשה שם על הר"מ מש"ס זו אך דבריו אינם מובנים שם. ונראה מדבריו דלא נחית לזה דשבוטא הוא מין טהור רק מטעם אחר הוא מקשה על הר"מ ע"ש. והנה הר"מ בעצמו שהביא הדין שאסור להנהיג בהמה מן היבשה עם חיה שבים כגון עז עם שבוטא י"ל משום דאיבעיא דלא איפשטא לחומרא. אך לשיטתו דשני מינים טהורים הוא רק מדרבנן אפי' שניהם ביבשה. ואם כן הוי איבעיא דלא איפשטא בדרבנן. והנה לפי שיטת הר"מ כמה פעמים דאבעי' דלא איפשטא בדרבנן לקולא אמאי פסק כאן לחומרא אך י"ל דז"א ברור כלל דיש כמה איבעיות בדרבנן דפסקינן לחומרא. עיין בב"י באו"ח סי' תל"ט וסי' תל"ז. ויותר נ"ל דהר"מ סובר דשבוטא הוא מין טמא ולכך פסק לחומרא והא דרבא מלח שבוטא הוא מין אחר. ומה שהוכיחו התו' בע"ז מהגמ' דכאן דשבוטא הוא מין עז שבים וטהור דבריהם תמוהין דאדרבא מכאן יותר מוכח דשבוטא הוא מין טמא. שוב ראיתי בספר ת"ח בע"ז שעמד בזה שם על דברי התוס' כמ"ש והניח בצ"ע. אח"ז בא לידי ס' מחזיק ברכה וראיתי בסי' פ"ג שמפלפל בזה הענין ומביא הרבה בקיאות רק הכל ברמיזה. ועיין פרמ"ג שם שמעיר קצת גם כן בזה ע"ש. ולפי מה שכתבתי לעיל דאיבעיא להר"מ אם הוא מן התורה אסור כ"נ מהרא"ש שכתבנו לעיל אם כן פסק כאן לחומרא מחמת ספק דאורייתא אמאי לא כתב הר"מ דלוקין עליו מ"מ כמ"ש לפני זה גבי איסור דרבנן ומכש"כ ספק איסור דאורייתא דמן הסברא הוא יותר חמור ועיין בב"י סי' תצ"ז בהלכות כלאים שכתב דמספיקא הוא אסור אין מכין על הספק וצריך לעיין בסברא זו ועיין בפסחים דף נ"ב ע"א רב ושמואל מנדין על שני יום טוב של גליות וכו' ועפמ"ג או"ח בפתיחה שהעיר בדברי הב"י הנ"ל כמה הערות: