מנחת חינוך, קומץ מנחה נב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh, Kometz Mincha 552
Open in the reader →1מצוה תקנ"ב לפי מה שכתבתי בפנים נתיישב לי מה דלכאורה תמוה להסוברים דמי שעבר אשבועת ביטוי דלהבא נפסל לעדות עיין חו"מ סי' ל"ד. וא"כ נפיק מיניה חורבא דאי יקדש אשה לפני עדים פסולין שעברו אשבועת ביטוי להבא ונפסוק דהקידושין בטילין כמו במקדש לפני פסולי עדות באה"ע סי' מ"ב ושריא לעלמא וכשתנשא לאחר ותוליד בנים ואח"כ ישאלו העדים על שבועתן ויהיו כשרים למפרע וא"כ היו הקידושין הראשונים ממילא קידושין גמורים והיא א"א מן הראשון וצריכה גט ממנו ובניה מן השני ממזרים. ולכאורה אפשר דמוקמינן להו אחזקה כמו דלא שאלו עד עתה לא ישאלו לעולם וכמ"ש התוס' בגיטין דף ל"ג לענין מלקות בנזיר ע"ש בד"ה אפקעינהו. אך הרי על כל פנים משכחת לה א' מני אלף דישאלו ע"ז ודרכי' דרכי נועם כתיב. אבל לפמ"ש בפנים ניחא. דעכ"פ הוי כמקדש בלא עדים כיון דעתה הם פסולין ומוקמינן להו אחזקה דלא ישאלו לעולם ויהיו פסולין לעולם. ויותר נראה לפי מ"ש הריטב"א הובא בא"מ ובמקנה דהיכי דהמקדש והמתקדשת סברו שהעדים פסולין ל"ה קידושיהם קידושין משום דהם נתכוונו לפסולין אף שבאמת הם כשרים. וא"כ ה"נ כיון דהמקדש והמתקדשת ע"י החזקה סברו שהם פסולין לעולם להכי לא הוי קידושין כלל אף שישאלו אח"כ כיון שהם נתכוונו לפסולין: