מנחת חינוך קג:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 103:2
Open in the reader →1קודם הטבת כו'. כ"ה בר"מ פ"ו מהתו"מ והסדר אימתי מקטיר בבוקר ואימתי בה"ע עיין ר"מ שם ומ"ש הרהמ"ח דכהן הזוכה בקטורת נוטל כלי וטני שמו הוא טעות המעתיק ובזך הי' שמו וטני הוא כלי של דישון מזבח הפנימי ע' בתמיד ור"מ כאן. ומ"ש הרהמ"ח שמשליך הקטורת על המחתה ג"כ טעות המעתיק דזה הי' ביה"כ בקה"ק הי' משליך על הגחלים אשר במחתה אבל בהיכל הי' הגחלים על המזבח ועליהם הי' משליך הקטורת. וסדר הקטרה עיין ר"מ והיו לוקחין אש ממזבח החיצון ממערכה שני' של קטורת. עיין ר"מ מהש"ס דמזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו וקטורת שפקעה אפילו היו שלמים וחשובים אין מחזירין אותם למזבח. ונ"פ דהקטרה שכתבנו דבכזית יוצא על כל פנים בודאי צ"ל הכזית נקטר בב"א אבל ח"ז עתה ואח"ז ח"ז אין מצטרפין. וכא"פ ל"ש רק בדבר אכילה כמ"ש כ"פ בח"ז. ומ"ע זו נוהג בזכרי כהונה דהיא עבודה שהזר חייב עליה כמש"ל בעזה"י ע"כ צריך כל דיני עבודה. ונראה דעשיית הקטורת ע"י האומנין אף שעשייתה בקודש מכל מקום כשרים בזרים ובנשים ובכל הפסולים רק מעשיה בקודש וז"פ. וכהנים שבטלו עשה זו בודאי בטלו עשה דרבים של כל ישראל ולענין תשובה יתבאר במקומו אי"ה: