מנחת חינוך קיא:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 111:1
Open in the reader →1שלא לאכול כו'. עיין דינים אלו בר"מ פי"א מהמ"א ופ"ז מהלכות עכו"ם ולהאריך במצוה זו צריך חיבור מיוחד ועיין מ"ל פ"ה מהיסה"ת ובשער המלך שם בה' אישות ואכתוב בקיצור השייך לדברי הרהמ"ח. והנה תקרובת עכו"ם ויי"נ שהוא ג"כ כתקרובת הר"מ כ' דאיסורו מדכתיב אשר חלב כו' ועלח"מ דהוא גל"מ ולוקין שנים משום לא ידבק כו' ומשום לא תביא תועבה ע"ש ובר"מ פ"ז דעכו"ם דאפילו נהנה בלא אכילה לוקין שנים אף שדעת הר"מ דעל הנאה בלא אכילה אין לוקין ואפילו בב"ח עמ"ל היסה"ת מכל מקום כאן לוקין על הנאה דכתיב הנאה בפירוש וכ"כ הרב המחבר במצוה תכ"ט אף שהרהמ"ח כ' בסדר זה במצות בב"ח דעל הנאה אין לוקין כיון דאפשר בהנאה בלא מעשה והולך לשיטתו בכלל הזה כ"פ. מכל מקום לפמ"ש כ"פ בשם השעה"מ החו"מ דאם אי אפשר לעבור ע"ז שעושה בלי מעשה חייב רק אם הדבר שעושה יכול להיות בל"מ אם כן משכחת לה הנאות במעשה שא"א בל"מ וע' מש"ל במצות בב"ח או שסובר כמ"ש מפ"ו דהנודר בשמו לוקה אף שאב"מ מכל מקום מחמת חומר עכו"ם לוקין אף באב"מ אם כן הכא הו"ל לאו דעכו"ם. והנה הרהמ"ח סתם נראה דעתו דבכ"ע הוי תקרובת אף שמקריב למחובר כגון להר או לחמה ולבנה שהם מחוברים או לבע"ח אף שאינם נאסרים משום נעבד מכל מקום התקרובת אסור מן התורה ויש שיטות דאינו אסור משום תקרובת רק עובד לתלוש דנאסר משום נעבד התקרובת אסור מן התורה אבל העובד לדבר שאינו נאסר משום נעבד אין התקרובת אסור מן התורה ועיו"ד סי' ד' וסי' קמ"ה דיעות חלוקות בזה רש"י והרשב"א ובר"מ אין הכרע עבב"י ותב"ש ואחרונים. והלאו הזה אין צריך שיעור רק האוכל והשותה או נהנה אפילו כ"ש לוקין כמ"ש בר"מ ובד' הרהמ"ח והטעם דכתיב ולא ידבק בידך מאומה ואפילו כ"ש. ולענין אי לוקין שלכד"ה במ"ל פ"ה מהיסה"ת הביא כמה דהתו"ס נסתפקו בזה אי לוקין דלא כתיב אכילה ואפשר אין לוקין ע' תוס' פסחים כ"ו וכ"ח ותוס' ע"ז י"ב ד"ה אלא. אך בר"מ פרק י"ד מהמ"א מפורש דתקרובת עכו"ם א"ח שלכד"א ע"ש בה"י כ' כל האוכלין כו' עד שיאכל אותם דרך הנאה חוץ מבב"ח וכה"כ שלא נאמר אכילה ובהלכה י"א כ' כיצד כו' או שעירב דברים מרים תוך י"נ פטור ואם עירב דבר מר בבשר בחלב וכה"כ חייב עכ"ל מפורש דאינו חייב כאן שלא כדרך הנאתן ועכצ"ל כיון דכתיב אשר חלב זבחימו יאכלו וכתיב לשון אכילה ע"ש בתוס' ומ"ל ושער המלך על כל פנים דעת הר"מ דשלכד"ה א"ח. ומבואר ג"כ דהר"מ סבירא ליה שלא כמהריב"ל ומהרש"ל בשבועות בסוגיא דכולל ומובא כ"פ בח"ז ובמ"ל דלר"ש דס"ל כ"ש למכות חייב אף שלכד"ה וע"ש במ"ל פ"ה מה' שבועות דלהתוס' דבעכו"ם חייב בכ"ש חייב ג"כ שלכד"ה ובר"מ כאן פי"א מבואר דבכ"ש לוקין בי"נ ובפי"ד כתב דעירב דבר מר פטור ואף דעובר בכ"ש פטור שלכד"א. ובמ"ל היסה"ת הקשה להתוס' שצדדו דבעכו"ם חייב שלכד"ה אמאי אמרינן שם בפסחים ה"מ בכה"כ כו' ולא אמרינן ה"מ בעכו"ם. ובאמת אמהריב"ל ורש"ל ל"ק כיון דחייב בעכו"ם בכ"ש אין חידוש אם חייב שלכד"א ושם משמיענו כ"ה ובב"ח אף דצריך כזית מכל מקום חייב שלכד"ה. ובשער המלך פ"ה מה' אישות ה"א הקשה להתוס' דתקרובת ויי"נ אין אסורים בהנאה מן התורה מפסחים סוגיא דחזקי' דמקשה הש"ס והרי דם דכתיב כל דם לא תאכלו כו' ותנן כו' דמותר בהנאה ומשני איתקש למים דמותר בהנאה ומקשה ואימא כמים הנשפכין לעכו"ם ולהתוספות והרמב"ן מים הנשפכין לעכו"ם אין אסורין בהנאה מן התורה כלל ע"ש ובטעם המלך פלפול נאה וע"ש עוד שפלפל דיהי' אסור בהנאה מלא תאכל כל תועבה דהוא חייב על העבודה ע"ש. וכן יש להקשות על שיטת רש"י דתקרובת הר אינו נאסר מן התורה יאסור מחמת לאו דתועבה ואין כאן מקומו להאריך: