מנחת חינוך קעג:יג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 173:13
Open in the reader →1חכם בנגעים כו'. היינו דאלא"ה אינו רואה את הנגעים ולא נטמא כלל אבל אם הי' כהן רואה את הנגעים והוא חכם ואינו לפנינו רשאי כל כהן אף אינו חכם כגון שהוא חרש ושוטה לטהרו כי הוא רק לענין טומא' או שיאמר טהור צריך חכם כדלעיל עיין בלשון הגמרא כהן שאינו מכיר אין רואה אבל לטהרו בצפרים נרא' דאף חרש שוטה וקטן יכול לטהרו כנ"ל פשוט. ומ"ש הרב המחבר חכם ע' מש"ל דבעינן מיוחס ג"כ ע"כ אינו נוהג בינינו דכהני זמנינו רק כהני חזקה הם. ונ"ל דכמו אם שהה בין תגלחת ראשון לתגלחת שני' יותר מז' ימים טמא כשרץ כי תשלום טהרתו היא תגלחת שני' עי' במס' הנ"ל ובר"מ כ"כ אסור בתשה"מ עד תגלחת שני' אף אם שהה ימים הרב' יותר משבעה כנלע"ד. ודע שדעת רש"י במס' מ"ק דמצורע מוסגר ג"כ אסור בתשה"מ כמו בימי ספורו רק דמוחלט מותר בת"ה יע"ש בתוס' שדחו דבריו וער"מ פ"י מה' [ט"צ]. ודעת התיו"ט דלענין זה להודיע לעוברים שנא' וטמא טמא יקרא הוא ג"כ במוסגר והקש' ע"ד התוס' במ"ק ועמ"ל הי"ט שאין דעתו כן ע"ש באריכות. ודע שהרהמ"ח כ' היכן הזאת מצורע ע"ג ידו ובצרעת הבית היכן מזין אינו מבואר בהרהמ"ח ועיין במשנה ופסקה הר"מ דמזין על משקוף הבית מבחוץ ושאר כל המעשי' שוים והוא בפט"ו מה' הנ"ל. ודע דאע"פ שלענין הרבה דינים שוה מוסגר למוחלט חוץ מפריעה ופרימה וימי ספורו קל הרבה מכל מקום יש דין שימי חלוטו וימי ספורו שוין וחלוק ממוסגר לדין נזיר שנצטרע דימי הסגרו עולין לו ממנין נזירתו וימי חלוטו וימי ספורו אין עולין לו ממנין כ"ה בנזיר ופסקה הר"מ פ"ז מה' נזירות וער"מ ה' שגגות מהש"ס דהוריות דנשיא שנצטרע עבר מנשיאתו ומתכפר בשעיר' כהדיוט ובש"ס למד מעוזיה המלך שכ' והוא יושב בבית החפשית. ואני מסופק דאפשר דדינו כן רק בימי חלוטו אבל בימי הסגר ובימי ספורו אפשר דיש לו דין מלך דהלימוד מעוזיהו ועוזי' הי' מוחלט עד יום מותו וערש"י מ"ק ד"ז ע"ב ד"ה יותם דבריו מגומגמי' קצת וצ"ע ולקמן בנגעי בתי' אבאר עוד דיני מצורע: