מנחת חינוך קעו:ד
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 176:4
Open in the reader →1מדיני המצוה כו' אלא מדעתן כו' שא"צ דעת כו'. כ"ה ג"כ בר"מ פ"א מה' מח"כ ועיין ר"מ פי"ד ממעה"ק לענין שאר קרבנות החילוק בין עולה ושלמים וחטאת ואשם לענין דעת בעלים בשעת הפרשה או בשעת הקרבה ע"ש והנה נראה דכל קרבנות מח"כ א"צ דעת. ולכאורה נראה דוקא חטאת כיון דמעכבת באכילת קדשים בשאר מחו"כ או גבי מצורע החטאת ואשם שמעכבים אכילת קדשים לדעת הכסף משנה שהבאתי לעיל והתורה גילתה שמביא אדם על בניו ובנותיו הקטנים ומאכילן בזבחים אם כן חזינן דאין צריך דעת אבל העולה אצל מח"כ או גבי מצורע ולשיטת הלחם משנה דאין מעכב אכילת קדשים האשם והעולה ודאי אינו מעכב אם כן אפשר כה"ג לא גילתה התורה וצריך העולה בכל מח"כ וג"כ גבי מצורע האשם דעת בעלים דהוי ככל קרבנות שאדם חייב בהם דלא מעכבי לאכול בקדשים ועיין בלשון הר"מ פ"א ממחו"כ ובלשון הש"ס דנדרים ל"ה ובר"נ נראה כיון דאין באים על חטא א"צ דעת בעלים. ובאמת פסק הר"מ דאף עולה ושלמים. ועולה ניחא דבאה על חייבי עשה אבל שלמים אין באים כלל על חטא מכל מקום צריכין דעת בעלים בשעת הפרשה עיין ר"מ פי"ד ממעה"ק. ולפמ"ש דאף במח"כ הקרבן שאינו מעכב מלאכול בקדשים צריך דעת בעלים וע"ש בנדרים דמשני הש"ס דדם חטאת של מצורע ודם אשם של מצורע א"צ דעת. נראה לכאורה דגם אשם מעכב כדעת הכסף משנה שהבאתי לעיל. וגם שם בש"ס מבואר דאף אם הכהנים שלוחי דידן מכל מקום מקריב הכהן קיני זבים וזבות והקן הוא א' חטאת וא' עולה נראה דאף עולה א"צ דעת מכל מקום יש לדחות דמיירי רק בחטאת וע' ר"ן דף ל"ו כ' דהמשנה (איירי) [מוכח] דנקט חטאת ואשם ממצורע ולא נקט עולת מצורע נראה דעולה אין מקריבין בלא דעת וצ"ע וקצרתי עיין סוף נגעים ובר"ש: