מנחת חינוך קעז:ב

1מדיני המצוה כו' ששיעור נגעי כו'. ארשום לך קצת דינים המבוארים בר"מ מנגעי בתים. אין נגעי בתים מטמאין עד שיהא מראה הנגע שפל מן הקיר והמראות הם ירקרק או אדמדם וב' המראות מצטרפין זע"ז וגם לענין הפשיון אם הי' ירקרק ופשה אדמדם או להיפך הוי פשיון אף על פי שאינו מבואר כאן בר"מ בפי' רק גבי נגעי הגוף ונגעי בגדים מכל מקום נראה דדין א' להם כיון דמצטרפין ג"כ פושה ממראה למראה. הפשיון צ"ל פושה לחוץ אף בבתים מבואר להדיא בר"מ פי"ב גבי נגעי בגדים וכ' דנגעי בתים צריך ג"כ להיות פושה לחוץ ולא לתוכו והפשיון הסמוך כ"ש והרחוק כגריס והחוזר אחר הטוח צריך כב' גריסין כמו תחלת נגעי בתים דאינו מטמא עד שיהא כשיעור ב' גריסין. ואין הבית מטמא בנגעים עד שיהא בו ד"א על ד"א והוא ברייתא בסוכה. ובה' מזוזה כ' הר"מ דאפילו אין בו ד"א על ד"א במרובע רק ארכו יותר על רחבו דיש בו לרבע ד"א על ד"א בתשבורת ג"כ חייב במזוזה וכ"פ בש"ע יו"ד הל' מזוזה וכאן לא גילה הר"מ דעתו אדרבה כ' ד"א על ד"א משמע דוקא צריך שיהא מרובע וכן גבי מעשר בה' מעשר פ"ד וכן בפי"ב מה' שמטה ויובל ג"כ כ' ד"א על ד"א וכן בפי"א מה' רוצח גבי מעקה ובפ"ז מהל' מלכים גבי חוזרין מעורכי המלחמה ובפ"א מה' עירובין לענין ע"ח ובפכ"ח משבת לענין עיבור בין ב' עיירות ובתוס' סוכה כ' בשם הירושלמי דנודר מן בית מותר לכנוס לבית שאין בו דע"ד וכעת לא מצאתי לרבינו הר"מ שיביא ד"ז בה' נדרים וגם בש"ע לא הביאו וצ"ע. ועכ"פ בשום א' מהמקומות הללו לא גילה דעתו אם ארכו יותר על רחבו רק גבי מזוזה ואפשר דסמך אמ"ש בהלכות מזוזה וע' ט"ז או"ח סי' תרל"ה דעתו שהר"מ סובר ג"כ שצריך שיהא מרובע ע"ש. ואם היה הבית עגול או בעל ג' כותלים או בעל ה' כותלים אינו מטמא בנגעים וע' תוי"ט בנגעים. הי' בנוי בספינה או תלוי על ד' קורות אינו מטמא הי' בנוי ע"ג עמודים המחוברי' בארץ מטמא וכל הבתים מטמאין אפילו אם צבועים בידי אדם וצריך שהבית יהי' בנוי באבנים ובעצים ובעפר ושני אבנים על כל כותל וכותל וצריך שיהי' הנגע נראה כב' גריסין על שני אבנים ועיין ר"מ כמה שיעור עצים ועפר גם כן ואם קודם שהיה השיעור של עצים ואבנים ועפר נראה בו נגע ואח"כ בנה בו אבנים ועצים ועפר כשיעור טהור וע"ש בראב"ד שכ' בשם הספרא דאף לענין הנגע אם הנגע נראה אחר שנתן בה בנין עפר ואבנים ועצים כשיעור מטמא בנגעים מכל מקום לענין נתיצת הבית אינו נותץ אלא שהי' בה בשעת בנין והר"מ ז"ל השמיט זאת ע"ש בכ"מ.

2ודין הנגעים כ"ה כשיבא הכהן ויראה נגע כדינו כב' גריסין יסגיר ז' ימים ואפילו כולו ירקרק או אדמדם וביום הז' רואה הכהן אם כהה או הלך לו קולף מקום הנגע בלבד והבית טהור מצא שפשה בסוף שבוע ראשונה חולץ את האבנים וקוצה העפר וטח ויסגיר עוד שבעת ימים ואח"ז יראה אם חזר אחר הטוח נותץ את הבית והחזרה יהי' כב' גריסין והחזרה א"צ דוקא על מקום נגע הראשון רק איזה מקום מן הבית ע' תוי"ט פי"ב וע"ש שכתב דהחזרה ג"כ הוא מטמא אף מירקרק לאדמדם או להיפך וכן הפשיון כמש"ל ונראה דגם החזרה צ"ל על כל פנים על ב' אבנים כמו תחלת הנגע אף שאינו מפורש בר"מ. ואם לא חזר הנגע מטהר בצפרים וזהו כלל אם היה הבית טעון חליצה וטוח צריך לטהר בצפרים ואם חזר הנגע קודם שטיהר בצפרים טעון נתיצה ואם לאחר שטיהר יראה בתחלה ואם בא בסוף שבוע הראשונה ומצא שעמד בעיניו ולא כהה ולא פשה מסגיר הבית עוד ז' ימים ואחר סוף השבוע השנית יראה הכהן אם כהה הנגע או הלך לו קולף מקום הנגע וא"צ חליצה וטוח רק קליפת מקום הנגע ומכל מקום צריך טהרה בצפרים אף על פי שבשבוע הראשונה א"צ צפרים בשבוע השניה גזירת הכתוב דצריך טהרה בצפרים. ואם קודם שטיהר בצפרים חזר הנגע אינו מבואר הדין בפי' בר"מ ונ"ל דא"צ נתיצה רק יראה בתחלה דדוקא אחר החליצה הדין דנגע החוזר צריך נתיצה אבל כאן דלא היה חליצה וטוח כלל אינו בדין נגע החוזר ויראה בתחלה וצ"ע. ואם בא בסוף שבוע השנית ומצא שפשה או אפילו לא פשה רק עמד בעיניו צריך חליצה וקוצה וטח ומסגיר עוד ז' ימים ואח"ז אם בא וראה שחזרה כב' גריסין צריך הבית נתיצה ואם לא חזרה צריך טהרה בצפרים ואם קודם הטהרה חזרה צריך נתיצה ואם אחר הטהרה חזרה יראה בתחלה. ודין חליצת האבנים אינו פחות מג' אבנים ויביא אבנים אחרות לא מצד זה לצד זה ולא עפר מצד זה לצד זה והאבנים האחרים לא יהיו ג"כ פחות משנים אבל מביא שנים תחת שלש וג' תחת שנים הכלל דהחליצה צריך שיהיו רבים ולא א' וגם ההבאה לא יהי' א' ע"ש בר"מ. ואם הי' לו כותל בינו לבין חבירו שניהם חולצים ושניהם קוצים את העפר ושניהם מביאים אבנים אחרים והבעה"ב לבדו יביא את העפר עיין שם עוד כמה דינים מזה: