מנחת חינוך יח:ג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 18:3
Open in the reader →1ואינו וכו'. זה מבואר במשנה פ' ע"כ ור"מ פ"א וע"ש בש"ס דילפינן צאן מבכור בניך דהיינו ל' יום ושור ילפינן מלאתך דהיינו ביכורים דהוא נ' יום מעומר עד עצרת ואף לרבא שם הלימוד מזה ע"ש. ולכאורה כיון דילפינן דקה מבכור בניך אם כן אסור ליתנו ביום ל' רק אחר ל' כמו פדיון הבן דהוא לאחר ל' ע"ש בש"ס וגסה דילפינן מביכורים אם כן ביכורי' הוא יום הנ' וביום נ' בעצמו רשאי ליתנו לכהן אם כן הדינים אינם שוים שהטיפול בדקה הוא עד לאחר ל' והטיפול בגסה עד חמשים ויום הנ' רשאי ליתנו ובמשנה אינו מבואר זה רק בדקה ל' ובגסה נ' נראה דלענין היום האחרון שניהם שוים ובאמת כפי הילפותא גם בזה יש חילוק וגם הר"מ והרהמ"ח ובשו"ע כולם סתמו כלשון המשנה וכבר עמדו רבותינו התוס' כ"ו ע"ב ד"ה מלאתך ולא תי' כלום ומצאתי במהרי"ט אלגאזי בשם תוס' חיצונית תי' דלכתחלה אין יחיד מביא ביכורים בעצרת שהוא יום טוב וצריך להביא קרבן וגם הביכורים עיין ר"מ ה' ביכורים והוי נו"נ דאינם קרבין ביום טוב ע"ש ע"כ לכתחלה לא יביא ואני כתבתי בחיבורי זה לקמן דרשאי להביא קרבן זה אף ביום טוב כיון דנקרא קרבן שמחה ויוצא משום שמחת י"ט ג"כ ואפ"ל דמילתא דפסיק' דהתורה כתבה דמביא ביכורים בעצרת וכשחל עצרת בשבת ודאי אינו רשאי להקריב כי הקרבנות הללו אין דוחים שבת ע"כ ביום שלאחר עצרת היא מילתא דפסיק' ע"כ צריך ג"כ חמשים שלמים כאן היינו ליתנו ביום נ"א אבל פדיון הבן מן התורה אינו אסור אפילו בשבת ע"כ יום ל"א מלת' דפסיק' כנלע"ד ועוד אפ"ל כיון דבמשנה מבואר דהיו מביאים עם הביכורים גוזלי עולות אם כן העולות ודאי אין מקריבין ביום טוב אם כן לכתחלה לא היו מביאים ביום טוב אך באמת דגוזלי עולה לא מצינו חיוב בתורה וע"ש במשנה בביכורים ובר"מ רק הקרבן שלמים הי' מצוה מן התורה עכצ"ל כדכתיבנא. שו"ר בתיו"ט תירץ קושית התו' דלרבא דמסרו הכתוב לחכמים ל"ק קושית התוס' ע"ש על כל פנים הדין הוא דוקא לאחר שלשים ולאחר נ' רשאים ליתנו ולא יום השלשים ולא יום החמשים כ"נ: