מנחת חינוך קפ:ג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 180:3
Open in the reader →1והמהרהר כו' . עיין ר"מ כ' דטומאה זו אינה אלא מדבריהם לתרומה ולא לחולין וע"ש עוד איזה טומאת ש"ז שהיא מדבריהם. ומ"ש הרהמ"ח כל זרע שאין האדם מרגיש כו' עיין ר"מ וכ"מ שם. ודע דש"ז היא אה"ט ומטמא אדם וכלים במגע אבל לא במשא וגם באדם הנוגע בש"ז אינו מטמא בגדים שעליו ובע"ק עצמו הוא כמו נוגע דהיינו שהוא ראשון לטומאה וב"ק משתלח ג"כ ממחנה לויה דהיינו אף מהר הבית וע' מ"ל פ"ג מהב"מ. ויש עוד דין נכלל במצוה זו היינו איש ששכב עם אשה וגמר ביאתו הוא טמא משום ב"ק וגם האשה טמאה משום ב"ק לא מפני שהיא נוגעת בש"ז שבית הסתרים אינה מטמאה בנגיעה רק גזירת הכתוב היא ואם גמר ביאתו ולא הוציא ש"ז מסופק במ"ל פ"ג מהב"מ אבל אם הערה בה ולא הוציא ש"ז אינם טמאים ואם הבועל הוא פחות מבן ט' אינם טמאי' ואם הנבעלת היא פחות' מבת ג' אינה טמאה מחמת הביאה ומחמת הנגיעה בש"ז ג"כ אינה טמאה כי היא טומאת בה"ס ואם בעל שלכ"ד ג"כ אינה טמאה משום ביאה. ואנדרוגינוס שראה קרי או שבעל אשה נ"ל שהיא טמאה מס' וכן אנדרוגינוס שנבעל נראה ג"כ שהוא טמא מס' ואם עכו"ם או בהמה בעלו אשה האשה טהורה וכן ש"ז של עכו"ם טהורה ושל עבד טמא ושל ג"ת טהור וכן אשה הפולטת ש"ז בתוך ג' עונות עיין ר"מ וכ"מ ג"כ טמאה כרואה בכ"ש והש"ז מטמא אחרים ג"כ ואם לאחר השיעור להר"מ שהוא ג' עונות האשה טהורה וגם הש"ז טהור שאינו מטמא אחרים. ואיש הנרבע כשפירש ממנו ש"ז אפילו לאחר כמה עונות מטמאה וש"ז מטמאה דוקא כשהיא לחה ולא יבשה והשיעור עיין ר"מ שם. ונכרית או בהמה שפולטת ש"ז של ישראל אפילו לאחר העונות הנ"ל הוא ס' ומטמאה אחרים מספק ולהמ"ל שכתבתי לעיל דגם בגמר ביאתו ולא הוציא ש"ז שמטמאים מגזירת הכתוב אני מסופק בבא על הנכרית ולא הוציא ש"ז אם טמא או כמו שהתורה מיעטה את האשה מביאת עכו"ם ה"ה גם הוא טהור אם בא על הכותית. וב"ק יכול לטבול מיד ואוכל במעשר ודינו כדין טבול יום עד שיעריב שמשו הוא טהור גמור: