מנחת חינוך קצא:א

1שלא לגלות כו'. ואם אביו נשא חצי' שפחה וחב"ח והוליד ממנה בן הבן הוא חצי מתייחס אחר האב וח"ע ואם בא על א"א ישראלית כ' לעיל כ"פ דנ"ל דחייב אף שעל חצי העבדות א"ח מכל מקום חיוב רמי עליו מחמת צד ב"ח וצ"ע בדינים אלו. ואני מסופק אם א' קידש ח"ש וחב"ח דהדין מבואר בר"מ ובאה"ע סי' מ"ד דהיא נקראת שפחה חרופה ואם בא עליה בנו אי נימא דהיא אשתו רק דהתור' גילת' דאין חייבין עלי' משום א"א אבל משום אשת אב אפשר דחייב מיתה וכן לענין אשת אחי אביו אם היתה ש"ח ונראה מצד הסברא כיון דאין קדושין גמורין לענין א"א כמו כן א"ח עלי' משום עריות הנ"ל וא"י אם על כל פנים איסור יש בדבר דלגבי א"א גילת' התורה דהיא חייבת מלקות והבועל חייב אשם אבל אם היא אינה א"א רק לענין עריות אחרות לאחר מיתת בעלה אפשר דאפילו איסור אין עליו דהתורה לא אסרה רק אם הי' בה אישות גמורה [בין מן הנשואין] בין מן אירוסין עיין ר"מ ובהרה"מ אבל בנידון זה דלא הי' בה אישות גמורה לענין מיתה אפשר דאפילו איסור אין בה בשאר עריות הנ"ל וצ"ע. (ושו"ר באבני מלואים סי' מ"ד דס"ל לענין שאר עריות חייב כרת דמה שאינו חייב מיתה משום א"א הוא גזירת הכתוב אבל אחיו חייב משום א"א כיון דתפסי קדושין ואין מוכרח לפענ"ד). ואגב דקאימנא בהאי ענינא אכתוב מה שנסתפק לי לענ"ד אשר מבואר באה"ע סי' מ"ד הדין דש"ח ומבואר שם בח"מ וב"ש אם יש לו נשים הרבה ויש לו ג"כ ש"ח ומת בלא בנים אין חליצתה ויבומה פוטרת שאר נשים נראה דפשיטא להו שהיא עצמה זקוקה ליבום וקצת נראה כן מפירש"י גיטין פ' השולח גבי דין זה ופלוגתא דגמרא אי פקעי אבל התוס' שם פי' שלא כפירש"י בפי' הגמ' דלא איקרי אשת שני מתים וע"ש בפ"י נראה ג"כ מדבריו דהיא זקוקה ליבום. ואין אני יודע מהיכן למדו רבותינו ז"ל ד"ז אפשר כיון דאינ' אשתו גמורה רק דגזירת הכתוב דחייב אשם ודוקא גדולה ובעולה עיין ר"מ פ"ג מהא"ב אבל בלא תנאים הללו א"ח כלל אם כן מנלן דהיא זקוק' ליבום אחרי מות בעלה ועיין ביבמות וביומא דהגמ' מצריך קרא החוצה לרבות ארוסה מחמת דכתיב ביתו משמע דוקא נשואה ע"ש ומצריך קרא לרבות ארוסה אם כן אפשר דהתורה לא ריבתה רק ארוסה גמורה דחייבים מיתה עליה אבל לא ארוסה כזו דא"ח עלי' רק אשם וכ"פ א"ח אף אשם כמבואר בר"מ א"י כעת מנלן דזקוקה ליבום וצ"ע. וע' תוס' פ' השולח גבי אשת שני מתים ולקמן מצוה תקצ"ז הארכתי יותר בזה. וכן אני מסתפק לשיטת הר"מ והרמב"ן וכ"נ דעת רש"י קידושין דיבם קטן הבא על יבמתו היא אשתו גמורה רק דהתורה מיעט אותה דהבא עליה אינו במיתה דכתיב אשת איש פרט לאשת קטן אם הדין כן גם בשאר עריות כגון דנפל לפני אביו כשהי' קטן יבמה ובא עליה ואח"ז לאחר שהגדיל לא בא עליה ונשא אשה אחרת והוליד ממנה בן אם הבן הזה חייב עליה חוץ מאיסור אשת אחי אביו גם באיסור אשת אב (ועיין ר"מ ה' יבום ובש"ע סי' קס"ז נראה דאף לאחר שהגדיל חייב הבא עליה דמ"מ אשת קטן נקראת ולא גדלי קדושין בהדה וע"ש דצריכה גט וחליצה וצ"ע בר"מ הלכות אישות גבי קטן וקטנה ואמאי לא נימא כאן ג"כ גדלי קדושין בהדה ע"ש) או לאו כיון דלאו אשת אב גמורה היא דא"ח מיתה עליה משום א"א וכן לענין שאר הקרובים כגון אחיו מאמו שבא על אשתו שנפל לאחיו מאביו אם חייב באשת אח א"ל דכל העריות הם דווקא באשה גמורה שחייבים עלי' משום אשת איש אבל אם אינו חייב עליה לא הוי אשתו כלל וצ"ע. ומ"ש הרהמ"ח וזאת מן העריות כו' לכל באי עולם חוץ מן העבדים עמש"ל: