מנחת חינוך רמה:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 245:2
Open in the reader →1וא' המנכש. כ"כ הר"מ ומנכש היינו תולש עשבים רעים מתוך טובים והנה במס' מ"ק ד"ב פלוגתא דרבה ור"י אי מנכש חייב משום זורע או משום חורש רבה סובר חייב משום חורש ור"י סובר משום זורע ומקשה ר"י לרבה מהברייתא דהמנכש בכלאים לוקין וא"א משום חורש חרישה בכלאים מי מחייב ומתרץ אליבא דרבה דמחייב המנכש משום מקיים כלאים וכולי' ר"ע ע"ש. והנה הכסף משנה הקשה שם דהר"מ פסק דמנכש לוקה אם כן כיון דחייב משום מקיים והר"מ בעצמו פסק בה"ג דהמקיים כלאים אין לוקין וע"ש שתירץ דאוקימתי' דא דמנכש יהיה חייב משום מקיים אינו אלא ליישב דברי רבה דסובר דמנכש חייב רק משום חורש עכצ"ל דמנכש חייב משום מקיים אבל לר"י דפוסק משום זורע חייב משום זורע א"צ לאוקמי' דכולי' ר"ע היא אלא דחכמי' פליגי על ר"ע וסוברים דמקיים אין לוקין והלכה כר"י ומקשה ע"ז שרבינו בפ"ח מה' שבת פסק כרבה דמנכש חייב משום חורש ע"ש ודבריו צריך עיון גדול דבפ"ח מה' שבת פסק הר"מ דמשקה מים לזרעים דחייב משום זורע והיא חדא פלוגתא במ"ק מנכש ומשקה מים ע"ש במ"מ שכתב דפסק בהך פלוגתא כר"י ועיין בכ"מ הקשה הלא הר"מ כ' לפני זה דמנכש חייב משום חורש ותי' דתרי גווני מנכש ומנכש דמ"ק פוסק כר"י משום זורע והניח בצ"ע אמאי השמיט הר"מ מנכש דמ"ק אם כן חזינן דהה"מ מפשט פשיטא ליה שם דפוסק כר"י והוא בעצמו ג"כ נוטה לזה מחמת דפוסק במשקה מים כר"י ותמה על שהשמיט הר"מ דין זה ואיך כאן מפשט פשיטא ליה דהר"מ פוסק בשבת דמנכש דמ"ק כרבה ודבריו סותרים לדבריו שבה' שבת ע"ש וצ"ע. עוד כ' הכסף משנה אף דאמרי' כולה ר"ע היא מכל מקום נראה דרבנן פליגי עליו וא"נ ספוקי מספקא לן אם רבנן פליגי הו"ל ספיקא ע"כ אין לוקין במקיים. ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דא"כ הר"מ סובר דמקיים אינו לוקה ומנכש פוסק דחייב משום חורש אם כן איך פסק כאן דמנכש לוקה דאחרישה בכלאים לא לקי רק במקיים וא"כ כיון דספוקי מספקא ליה במקיים או מחמת דרבנן פליגי עליו אם כן אינו מחויב מחמת מקיים ומשום מאי יהי' מחייב המנכש לשיטת הכסף משנה דהר"מ סובר דמנכש חייב משום חורש ודבריו הק' צריך עיון גדול. והנה הר"מ השמיט כאן דמשקה מים לזרעים וג"כ תלוי בהך פלוגתא דרבה ור"י ובה' שבת שם פסק כר"י דחייב משום זורע אם כן בודאי חייב כאן ג"כ וצע"ק למה השמיט ד"ז. ובגוף הדבר למה פסק הר"מ כר"י נגד רבה אין כאן מקומו להאריך. וע"ע בכ"מ מביא בשם הירושלמי דפלוגתא דרבנן ור"ע בלא עשה מעשה דר"ע סובר לשאב"מ לוקין עליו ורבנן סברי אין לוקין אבל בעשה מעשה ד"ה לוקין (ע' ר"ש רפ"ז דכלאים) אם כן מוכח דבלא עשה מעשה אין לוקין אליבא דרבנן ע"ש. ולדידי צ"ע היאך עלה על דעתו להקשות דלדברי הר"מ ילקה על מקיים לפי דבריו דהפי' הוא בר"מ דמקיים בלא מעשה וכי לא שמעינן לרבינו ז"ל בכ"מ אין מספר דסובר לשאב"מ אין לוקין עליו וא"כ פסק שפיר בל"ז המנכש כיון דעשה מעשה לוקין ורבנן מודים לדברי הירושלמי לר"ע. ומ"ש רבינו והמקיים אינו לוקה הוא בלא מעשה כל' המשנה ואסורין מלקיים באין בו מעשה ואם יש בו מעשה לד"ה לוקין. ועוד היאך יסבור גמרתינו כדברי הירושלמי מאי צריך לדחוק דכולי' ר"ע היא הלא אף לרבנן לקי במקיים במעשה ומנכש עביד מעשה ולא פליג ר"ע אלא במקיים בלא מעשה דהוא סובר דלוקין אף באין בו מעשה (ולומר דלפי סברת הרב המגיד בה' שכירות לדברי רבינו דאם יש בו מעשה אף בלא עשה מעשה לוקין ע"ש מכל מקום סברא זו אינה מוכרחת בדברי רבינו ועיין ר"מ פ"א דחו"מ דאינו לוקה על חמץ בפסח אלא אם כן קנה כו' או חמצו). עוד כתב בכ"מ דיש מי שפי' כי אמר ר"ע דהמקיים כלאים לוקה דוקא בעשה מעשה ובאמת הוא דעת התוס' בע"ז דף ס"ג וכן פירש"י משום דשמעינן לר"ע דסובר לאו שאב"מ אין לוקין עליו והכסף משנה הק' ע"ז מנלן שאסור. ואיני מבין קושיתו כיון דר"ע דריש קרא שדך כלאים לא ע"ש אם כן בכ"מ לאו שיב"מ לוקין ואב"מ אין לוקין אבל איסורא מיהא איכא ובאמת כונתו דלפ"ז רבנן דפליגי על ר"ע סברי דאין לוקין אף בעשה מעשה עכצ"ל דלא דרשי לאו זה אם כן מנלן איסורא לרבנן וכ"ת ה"נ לרבנן ליכא איסורא אם כן במשנה דמבואר דאסור ואין לוקין כי כן משמע מל' המשנה אמאן תרמייה דלר"ע לוקין ולרבנן ליכא אפילו איסורא. ומכל מקום צ"ע דלשיטות אלו אפשר דהמשנה אתיא כר"ע כסברת איכא מ"ד בירוש' ובאמת מבואר שם בש"ס להדיא בע"ז דלרבנן ליכא איסורא כלל במקיים כלאים וע' מל"מ כאן הביא ד"ז עכצ"ל לפי גמרתינו דהמשנה אתיא כר"ע וצ"ע ד"ז והרהמ"ח כ' כאן דמנכש הוא בכלל זורע פסק בפי' כר"י והשמיט ג"כ משקה מים לזרעים. והנה כפי גמרתינו דברי הר"מ כפשוטן דמנכש חייב או משום דפסק כר"י או אפילו כרבה מכל מקום חייב משום מקיים כלאים דהלכה כר"ע דסתם משנה הוא ר"ע והוא סתם במשנה ומחלוקת בברייתא דהלכה כסתם במשנה דלרבנן אין איסור כלל אלא כר"ע ור"ע סובר דעל ידי מעשה לוקין אם כן מ"ש הר"מ כאן ואם קיימן אינו לוקין היינו בלא מעשה אבל במקיימן ע"י מעשה בודאי לוקין כנ"ל והשי"ת יגמור עלי לשנות פ"ז באורך. ועיין משנה למלך מביא דעת רש"י בכ"מ דכלאי זרעים אין אסורין אלא מדרבנן ותוס' דחו דבריו ורש"י גופיה בקדושין פי' דכלאי זרעים מדאורייתא כהר"מ והרב המחבר: