מנחת חינוך רמח:יד
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 248:14
Open in the reader →1כי בתחלה מלקין אותו. כ"מ בש"ס ור"מ. והנה לעיל הביא הרהמ"ח בשרשי המצוה והוזהר האדם ע"ז כו' והם ג' חדשים הראשונים משהתחיל להביא ב"ש עד שיקיף זקן התחתון כו'. והנה מדברי הרב נראה שהוא שיעור א' אבל בגמ' וכ"פ הר"מ שהוא ב' שיעורי' דאם הקיף זקן התחתון קודם ג' חדשי' אינו נעשה בן סו"מ וכן אם עברו ג"ח אף על פי שלא הקיף זקן התחתון גם כן אינו נעשה בן סו"מ ע"ש. והנה הר"מ והרהמ"ח לא ביארו דין אם סריס חמה או סריס אדם יש בהם דין סו"מ והיא גמרא ערוכה יבמות דף פ' סריס חמה אינו נעשה בן סו"מ לפי שאין סו"מ נידון אלא בזקן התחתון ובגמ' חדא מינייהו נקט דינא דמתניתין דמבואר דסו"מ תלוי בהקפת זקן וה"ה לדידן דפסקי' מחמת שראוי להיות [אב] בג"ח וג"כ הסריס אינו מוליד אם כן אינו נידון כבן סו"מ. ולכאורה ק"ל אליבא דרב שם דאם הביא סימני סריס בן כ' נעשה סריס למפרע מבן י"ג שנים אם כן בלאו הכי לא משכחת לה דין דסו"מ גבי סריס בלא האי טעמא דמבואר בגמ' דממ"נ אם חטא לאחר ג"ח מי"ג ואח"ז בבן כ' הביא סימני סריס אם כן הא נעשה גדול למפרע מבן י"ג והי' החטא אחר ג"ח מגדלותו ואינו נעשה בן סו"מ ע' בסנהדרין ובר"מ עכצ"ל דחטא תוך ג"ח מי"ג ולא הביא ב"ש ואח"ז בבן כ' נעשה סריס אז אמרי' למפרע דנעשה גדול והי' החטא בתוך ג"ח מגדלותו הא מכל מקום קשה לא מבעיא להסוברים דזה הוי התראת ס' אם כן אז הי' ה"ס דלמא לא יהי' סריס והוא עדיין קטן וקטן אינו נעשה בן סו"מ ע' תוס' נדה סוגיא דמופלא הסמוך לאיש אלא אפילו לתוס' יבמות שם דזה ל"ה ה"ס דאגלי מלתא למפרע או לדעת הר"מ שפוסק ה"ס שמה התראה עמ"ל ה' סנהדרין מכל מקום הב"ד אז לא היו דנין כלל כי אין לו ב' שערות ובפרט דאזלינן בתר רובא דלא יהיה סריס אם כן הוא עדיין קטן (ואפשר דיצא מכלל הרוב כיון שלא הביא ב"ש בזמנו דחזקה דרבא ואין כאן מקומו להאריך ואף בלא רוב הא ושפטו העדה והצילו העדה כתיב למה יהיו דנין אותו עתה בחנם כיון דעתה לא קטלינן לי' וא"כ ע"כ אין דנין אותו הב"ד עד שיביא סימני סריס בשנת כ' על העבירה דלמפרע שעשה תוך ג"ח מי"ג אם כן קשה הא אנן קי"ל דאם קודם גמ"ד הקיף זקן התחתון כיון דאי עביד השתא לאו בר קטלא הוא ע' בסנהדרין ובר"מ וא"כ גם אם לא נגמר הדין עד אחר ג"ח אין הורגין אותו כיון דאלו עביד השתא לאו בר קטלא הוא והר"מ חדא מני' נקט ופשוט וא"כ בשנת כ' היאך דנין אותו הב"ד על העבירה שעבר זה כמה והוא עתה כמה שנים מיום גדלותו אם כן ממילא נפטר ואי דהב"ד דנין אותו תיכף כשעבר העבירה וגומרין דינו כשיהי' סריס יהי' גדול למפרע ויהי' בתוך ג"ח וכשיגמר דינו אפילו הזקין הורגין אותו כמבואר בר"מ חדא דזה דוחק שהב"ד ידונו אותו תיכף ויענו את דינו כמה שנים (עיין השמטות). וגם אני מסופק אם בגמ"ד דב"ד אמרינן אגלאי מלתא למפרע שיהא נקרא גמ"ד אז כיון דלא יכלו לגמור הדין בבירור וחוץ לזה למה ידונו אותו אז הלא עתה הוא קטן ואזלינן בתר רובא ואם לא ידונו אותו אז ע"כ אח"ז בשעת גדלות נפטר לגמרי והצילו העדה כתיב וא"כ ע"כ דנין אותו כשמגיע לבן כ' ונפטר על העביר' שעשה כיון דקודם שנגמר הדין עברו הג"ח וא"כ היאך משכחת דין זה אליבא דרב והי' להש"ס להקשות על רב מהאי ברייתא ולו' דרב פליג על האי דינא דג"ח זה דוחק. ונ"ל דמכאן יצא להר"מ מ"ש בפ"ב מה' אישות ומובא באה"ע סי' קע"ב דאם נתקו ביציו בי"א נעשה גדול תיכף משנת י"ג דזה אינו מביא סימן לעולם ולא מצאו המחברים ידיהם מהיכן הוציא הר"מ ד"ז ועיין בנוב"י אה"ע סי' ה' אבל מכאן יצא לו דלפ"ז משכחת לה דקודם י"ג נתקו ביציו וא"כ בי"ג תיכף נעשה גדול ככל האנשים והי' יכול להעשות בן סו"מ עד ג"ח ככל האנשים ע"כ נתנה הברייתא טעם אחר לפי שאינו נידון כמבואר שם. על כל פנים קשה מדוע לא הביא הר"מ ד"ז דסריס כיון דמשכחת לה ובפרט להנוב"י שהכריח שהר"מ לא ס"ל כרב אלא כשמואל וכ"כ היש"ש ביבמות ולא נעשה גדול למפרע אלא מכאן ולהבא אם כן בכל הסריסים משכחת דין זה דהי' בן כ' שנה ונעשה עתה גדול ועד ג"ח הי' יכול לדון בדין סו"מ ומכל מקום מיעטי' הברייתא דגזירת הכתוב היא וצריך עיון גדול שלא הביאו הר"מ והרהמ"ח ד"ז. וע"ש עוד בר"ם כ' גבי עדות השני' למיתה לאחר שקבלו עדותן בודקין אותו אם הקיף זקן התחתון וע"ש בלחם משנה דסובר דבעדות ראשונה א"צ לבדוק דמוקמינן לי' אחזקתי' וע"ש שדחה זה ובאמת כיון דאין שום טורח למה לא יבדקו אותו. ומכל מקום קצ"ע בלשון הר"מ דגם כן ראוי לבדוק אותו עוד הפעם קודם גמ"ד אולי אז הביא זקן התחתון ופטור ונ"ל דודאי בודקין אותו קודם שיאמרו הב"ד הפסק ופשוט. עוד מבואר שם והיא מהש"ס דאינו נסקל עד שיהי' שם ג' הדיינים הראשונים. גם פשוט לע"ד דאם קודם גמ"ד ראשון ברח ואח"ז נתפס שנית בעדות השניה דגומרין דינו למלקות ואח"ז לקטלא ואין צריך שיהי' אכילה שני' דוקא אחר מלקות הראשונה כנ"ל. ולכאורה אני מסופק כמו שמבואר בגמ' כיון דסו"מ נידון בזקן התחתון אין סריס נעשה בן סו"מ כיון דלא יהיה לו זקן התחתון אם כן נראה דה"ה דכל שאינו מוליד אינו נעשה בן סו"מ כיון דלא יהי' ראוי להיות אב וא"כ טרפה להסוברים דגם זכר טרפה אינו מוליד אינו נעשה בן סו"מ ועיין באחרונים אריכות אי טרפה מוליד. אך באמת נ"ל דבשלמא זקן התחתון דכל איש אינו מביא בשוה ואם כן כיון דכ"ז דלא יהי' מביא הזקן התחתון יהי' נידון והוא אינו מביא בשום פעם ע"כ אינו נידון כבן סו"מ כיון דא"י לדון בשום פעם לפטורי מחמת הזקן אבל ג"ח דשוה בכ"א אם כן דבר ידוע דאחר עבור ג"ח אינו נעשה בן סו"מ אם כן ה"ה טרפה נמי כיון דיכול לבא לידי פטור עי"ז. ומ"ש לעיל דגם בזה תלוי א"צ דאפילו למ"ד ג"ח מכל מקום בזקן התחתון גם כן [תלוי] וכל דאין דנין בזקן התחתון אינו נעשה בן סו"מ. ולכאורה לטעם הגמ' דירדה תורה לס"ד של בן סו"מ שסופו כו' אבל טרפה אפילו טרפות אדם דאינו חי אם כן אפשר אין בו דין סו"מ. אך באמת משום טעמא דנתנו חכמינו זכרונם לברכה אין ללמוד דין ממנו והיא ע"ד יופי טעמי התורה ואין ללמוד מהם אלא במקום שפי' חכמינו זכרונם לברכה בעצמם. ומ"ש דגם טרפה נידון אפילו בסקילה היינו דוקא שהב"ד עצמם ראו אבל עדים אין מחייבין את הטריפה דהוי עשאאי"ל ע' בסנהדרין ובר"מ הלכות רוצח דטרפה שהרג שלא בפני ב"ד פטור רק בפני ב"ד חייב וה"נ ופשוט: