מנחת חינוך רס:ג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 260:3
Open in the reader →1עד שיקללם בשם מן השמות המיוחדים כו'. כ"ה לשון הר"מ ג"כ ועיין כסף משנה ולחם משנה הקשו כיון דבסנהדרין ובשבועות מבואר דנלמד מן בנקבו שם דא"ח עד שיקללם בשם ולזה לא ילפינן מהך דמגדף דיהי' דוקא שם בשם כמבואר שם ברש"י ותוס' והר"מ פסק פ"ב מהע"ז דמגדף א"ח אלא שם בשם והיאך כתב כאן דגם מקלל או"א צריך שיהיה בשם וע' לח"מ כתב דהנהו תרתי ילפינן לדעת הר"מ הן במגדף והן במקלל או"א ע"ש. והנה גבי מגדף כתב הר"מ דהשם המברך חייב אף שאינו שם המיוחד רק אם הוא מהשמות שאינם נמחקים נראה דמן בנקבו שם דמוכח דצריך לגדף בשם שם שאינו נמחק ג"כ בכלל אם כן גם כאן חייב אם מקלל או"א בשם מן השמות שאין נמחקין. ועיין כסף משנה הע"ז שם שהרבה חולקין על הר"מ בשם המברך דצריך דוקא שם המיוחד ולהר"מ שם א"ד הוא ג"כ בכלל שם המיוחד וער"מ פכ"ו מה' סנהדרין שכ' המקלל בשם וחשיב שם אלקים ושד"י ובכינוי חשיב שם חנון ורחום לזה קרי כינוי אם כן כאן נמי השמות שאין נמחקים חייבים עליהם אבל על הכינויים כגון חנון ורחום פטור ועי' שבועות דף ל"ה ע"ב נראה קצת למ"ד דבעינן שם גבי שבועה הוא דוקא שם המיוחד חייב במקלל או"א וכן רש"י בסנהדרין דף ס"ו במשנה מפורש יוצא מפי רש"י דשם שדי צבאו' כו' הם בכלל כינויים וא"ח במקלל ומכל מקום אף לפי דעה זו יוכל להיות דסובר בזה כהר"מ דשם א"ד הוא בכלל שם המיוחד כסברת הר"מ גבי מברך ולדעת הרמ"ה הובא בכ"מ הע"ז אם כן גם שם א"ד בכלל כינוי וא"ח במקלל עי"ש: