מנחת חינוך רסב:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 262:2
Open in the reader →1ונוהגת בזכרים. עי' ר"מ וש"ע יו"ד דהקרובים למלכות מותרים ללבוש כמלבושיהם ובכ"מ וב"י תי' אף דאין כח ביד חכמים לעקור ל"ת בקום ועשה א' משום הצלת ישראל שרי ועוד דהכתוב מסרו לחכמים והם התירו בקרובים למלכות וע' משנ"ח העמיס כן בכוונת תוס' ב"ק דע"ג ד"ה התירו לספר כו' שסוברים כתי' הב' וע' כ"מ אהא דמבואר בסנהדרין ובקדושין דארבע מאות ילדים הי' לדוד וכולן מבני יפ"ת ומגדלי בלורות כי הי' להצלת ישראל ואפ"ל לפי שיטת הר"מ ותוס' קדושין כ"ב וסנהדרין כ"א וברש"י שם דביאה ראשונה שרי' בגיותה אם כן היו עכו"ם כי הולד הולך אחר דידה וברש"י קדושין דע"ו פי' דהד' מאות ילדים היו מכל ישראל שהיו נושאים יפ"ת ע"ש ואפשר לא גיירו כי לאיזה תכלית היו מגיירים אותם ובפרט בימי דוד לא קבלו גרים אף דל"ש הטעם משום שלחן מלכים אך אין מצוה לגייר אותם וכ"ה בש"ס קדושין דף ע"ו אהא דכתיב באסאטטרטי של בית דוד הי' מיוחס ומקשה הש"ס הא ד' מאות ילדים כו' ומתרץ דהיו הולכין בראש גייסות ואי דנתעבר' אמם בגירותן אם כן הם מיוחסי' לכהונה ואף למלכות עי' כ"מ פ"א מה' מלכים מרחבעם שהי' בן נעמה העמונית וע' תוספות פ' מצות חליצה דאם אביו מישראל כשר אף לחליצה ומובא באה"ע סי' קס"ט. ולומר כגון שהי' דהיינו אמם גיורת בע"כ מכל מקום נראה פשוט דהם מיוחסים וגם זכות אבותם מצד האבות מסייעתם. ע"כ נ"פ דמוכח בש"ס דהי' אמם מתעברות קודם גירות והוי גרים ול"ל זכות אבות וגם אין משיאין לכהונה וא"כ אפשר דדוד לא הי' גייר אותם ע"כ הלכו מספרי קומי. ולכאורה קשה על התוס' קדושין וסנהדרין שם שדחו דברי רש"י שפי' דאף ביאה ראשונה לא הותרה אלא לאחר כל המעשים אמאי לא הביאו גמרא זו דמבואר דהילדים הללו היו בני יפ"ת קודם גירותן ואפשר לדחוק דמכאן אין הוכחה לסתור דעת רש"י דבאמת אפשר הי' ביאתו בעבירה אך מתמר מקשו תוס' דחלילה לאדונינו דוד משיח אלקי יעקב שיהי' ח"ו באיסור ועיין בס' משנ"ח הביא בשם הב"ח דאם אינו מתכוין לעשות כמעשיהם שרי אף דהוי פ"ר ובשאר איסורין פ"ר אף דלא ניחא לי' אסור מכל מקום כאן לא אסרה תורה אלא אם כוונתם להדמות להם והעיקר תלוי בכוונה והלב יודע כו'. והנה במ"ש לעיל דדוד לא גייר אותם ודאי דז' מצות קבלו עליהם ובל"ז אסור להחזיקם בארצינו אך לא גייר אותם כישראל אך היו גרים תושבים וע' רש"י סנהדרין כ"א ד"ה תמר נראה דלשון בן יפ"ת היינו קודם שנתגיירה אם כן בני יפ"ת ג"כ קודם שנתגיירה וערא"מ פ' תצא הקשה על התוס' בסנהדרין מהיכן יצא להם לדעת רש"י דב"ר אסור בגיותה ואין כאן מקומו להאריך. ומ"ש הרהמ"ח חייב מלקות ולא הוי לאו שבכללות כי הכל הוא שם א' שלא להדמות בדרכיהם וללכת בחקותיהם כ"כ הכסף משנה. והמתרחק מדרכיהם נפשו בטוב תלין והשי"ת ישים חלקינו עמהם א"ס: