מנחת חינוך רסג:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 263:1
Open in the reader →1שלא יטמא כהן כו'. וטומאת משא למדוה ז"ל כו' עיין ר"מ פ"א מה' טומאת מת ומה שהקשה הכסף משנה הא אין עונשין מה"ד ע"ש בלשונו ובמ"ל מה שגמגם ע"ד. ולכאורה צל"ע למה לן ליליף מן נבלה ק"ו וגילוי מלתא לטומאת משא כמבואר בר"מ דהתורה טימאה אפילו אהל וטומאת שבעה ג"כ מנבלה אמאי לא יליף מעצם כשעורה דמבואר בנזיר דף נ"ג דיליף מקרא דעצם כשעורה מטמא במו"מ ובחולין קכ"ו ע"ב דחו התוס' פירש"י דעצם הלמ"מ דטומאת מגע ומשא אית להו ודחו דבריו דילפינן מקראי אם כן ניליף ק"ו לשאר טומאות מן המת שמטמא באוהל ומטמא במשא מק"ו מעצם כשעורה שאינו מטמא באוהל מטמא במשא ומטמא טומאת ז' מכ"ש שאר טומאות מן המת דמטמא באוהל כ"ש שמטמא במשא טומאת שבעה וג"כ היא רק גילוי מלתא דהתורה לא כתבה משא רק מחמת דכתבה אפילו אוהל כמבואר בר"מ. ועוד צ"ע להראב"ד פ"ב מה' ט"מ וכ"נ מדהתו"ס חולין שם ד"ה גולל ודופק דגולל ודופק מטמאים מן התורה לא כשיטת הר"מ שהיא מד"ס וע"ש בראב"ד ובתוס' דילפי' מע"פ השדה היא טומאת אוהל ומלשון נגיעה טומאת מגע וטומאת משא לא מצינו אמאי לא יליף מנבלה כמו עיקר ט"מ דנבלה אינה מטמאה באוהל מטמאה במשא גולל ודופק שמטמאין באוהל א"ד שמטמאין במשא או מעצם כשעורה שכתבנו. ועוד היאך ילפינן טומאת משא במת מק"ו לימא גולל ודופק יוכיח שמטמאי' באוהל ואינו מטמא במשא ועי' בפי' המשנה להר"מ פ"ב דאהלות מ"ד כתב ג"כ דגולל ודופק נפקא מקרא דכתיב דטומאת משא כיון שהי' בהיקש מק"ו אין למדין וצ"ע למה אין למדין מק"ו כמו עיקר ט"מ והר"מ בחיבורו פ"ב מהט"מ חזר בו וכתב שהיא מד"ס ואפשר מהאי טעמא דאם הי' ד"ת הי' מטמא במשא מק"ו וק"ו זה מבואר בספרי ע"כ פסק דהוי מד"ס וע' תי"ט פ"ב דאהלות משנה ד' ד"ה ר"א אומר וכו' וע' רש"י פסחים פ"א ושבת קל"ב מפורש בדבריו כד' התוס' דעצם כשעורה הלכה מה שהנזיר מגלח עלי' וכ"כ המפרש בנזיר אבל מה שמטמ' במגע ובמשא נדרש מקרא כמבואר בתוס' הנ"ל וצ"ע: