מנחת חינוך רפד:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 284:1
Open in the reader →1שלא לאכול טבל כו' ובא הפי' כו'. ויליף חילול מתרומה כ"ה בסנהדרין פ"ג דילפינן חילול מתרומה והלאו לא יחלל מיירי בטבל דכתיב אשר ירימו בעתידין לתרום דהיינו טבל ודינים אלו מבוארים בר"מ פ"י מהמ"א וז"ל הר"מ שם בהי"ט הטבל כיצד כו' שנא' ולא יחללו כו' והאוכל כזית מן הטבל כו' חייב מב"ש שנאמ' לא יחללו כמו והשיאו אותם עון אשמה עכ"ל נראה דיליף חיוב מיתה בטבל מן הפסוק והשיאו אותם עון אשמה וא"י וכי כעורה זו שמבואר בש"ס להדיא דילפינן מתרומה חילול חילול. הן אמת דדרשא זו מבואר בת"כ אך כיון דבגמרא דידן מבואר דהלימוד הוא בג"ש מתרומה אמאי לא הביאה הר"מ כגמרא דידן הן אמת כ"מ דאין נ"מ לדינא אין קפידא מאיזה לימוד ובכ"מ מביא הר"מ לימוד אחר אשר יותר פשוט כידוע למי שהוא בקי בספרי הר"מ. אך אני רואה דיש נ"מ לדינא דהנה בלאוין שנאמרו בהם לשון אכילה א"ח על שלכד"א כידוע והלאוין שלא נאמר בהם אכילה כגון בב"ח וכה"כ חייב אף שלכד"א כמבואר בש"ס ור"מ המ"א ויסה"ת והנה בפסחים דף כ"ו אמרינן שם שאני היכל דלתוכו עשוי והוי שלכד"ה והקשו בתוס' ד"ה שאני כו' והא לא כתיב אכילה ואפילו שלכד"ה יהיה אסור ותירצו דמעילה ילפינן חטא חטא מתרומה ובתרומה כתיב אכילה ע"ש וא"כ כיון דהלאו דטבל נפ"ל מולא יחללו ולא כתיב לשון אכילה אם כן אף שלכד"א יהיה אסור אך לפי הגמ' דילן דיליף בג"ש דחילול בתרומה ובתרומה כתיב אכילה אם כן בטבל נמי אינו חייב שלכד"א. אבל לפי הלימוד שבת"כ אם כן אינו נזכר הלימוד כלל דלא קבלו הגז"ש מרבם אם כן בלאו הזה לא כתיב אכילה וחייב אף שלכד"א ואף דיליף חיוב מיתה מן והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם וכתיב בל' אכילה שתי תשובות בדבר חדא דז"א מוכרח אם לשון האכילה אינו כתוב בל' לאו שיהיה משמע כדרך אכילה דוקא כמבואר במ"ל ה' יסה"ת ולעיל בחיבורנו. ועוד דאפשר אף שלכד"א עובר על לאו ולא יחללו ולוקין על שלכד"א. אבל לחיוב מיתה גילתה התורה והשיאו כו' באכלם דהיינו כדר"א אבל על הלאו לענין מלקות לוקין אף שלכד"א דכתיב ולא יחללו ולא כתיב לשון אכילה ובאמת הש"ס פסחים לא הוציאו מן הכלל רק בב"ח וכה"כ וכן הר"מ במ"א והיסה"ת נראה כפי הטעם המבואר בש"ס אם כן כיון דנ"מ לדינא לא ה"ל להר"מ לשבוק ש"ס דידן ולהביא הלימוד דת"כ ומכל מקום האמת דטבל דינו ככל איסורין שבתורה וא"ח על שלא כדרך אכילתו וצ"ע כעת והרהמ"ח מביא לימוד דגמרא דידן:
2והנה אף שמבואר בלשון הר"מ דטבל היינו שלא הורם ממנו ת"ג ות"מ מכל מקום טבל טבול לחלה ג"כ חייב מב"ש כמבואר במשנה דחלה. וכ"ה בר"מ פי"ט מהלכות סנהדרין מנה שם בכלל המחויבים מיתה ב"ש טבל וכן עיסה שלא הורמה חלתה ע"ש בלחם משנה דהוא ג"כ בכלל הלאו הזה ואם טבול לביכורים אין חייבים והוא משנה מפורשת פ"ב דביכורים דתרומה ומעשרות אוסרים את הגורן כו' משא"כ ביכורים: