מנחת חינוך רפה:א

1שלא יקדיש בע"מ. הדינים הם בר"מ פ"א מה' איסורי מזבח ובפרקים הבאים גם כן ושם בה"ה כתב א' בע"מ קבוע וא' בע"מ עובר אם הקריבו עובר בכל אלו שנאמר לא תזבח כו' והר"מ מונה בע"מ עובר ללאו מיוחד מפרשת שופטים וגם הרהמ"ח לקמן פרשת שופטים מביא לאו זה לבע"מ עובר ולשון הר"מ אם הקריבו משמע דבל תקדיש אינו עובר אך עיין בכ"מ כתב אף דבפסוק דמרבינן מיני' מום עובר אינו מבואר אלא זביחה איכא למימר כיון דהתורה הקפידה על בע"מ עובר לענין זביחה כמו בעל מום קבוע ילפינן מיניה דה"ה לשאר לאוין עכ"ל נראה גם כן לענין לאו זה ילפינן מבע"מ קבוע. וכן מביא אח"ז בשם הרמב"ן דאינו מונה בעל מום עובר בלאו מיוחד וכתב דעובר בחמשה שמות ע"ש ובל תקדיש בכלל ונראה דאין הר"מ חולק ע"ז אף על פי שכתב לשון והקריבו מכל מקום כיון דבל תקדיש נפקא לן גם כן מלא תקריבו נקט לשון והקריבו אך דברי הרב המחבר קצ"ע דכאן כתב דהלאו הזה נוהג בכל זמן ובמצוה רפ"ח ורפ"ט ורצ"ו גבי שחיטה זריקה וההקטרה כתב שאינו נוהג היום לפי שאין לנו מקדש בעונותינו ובפ' שופטים גבי הלאו דמום עובר כתב שלא נקריב קרבן שיש בו מום עובר ומסיים ונוהג איסור זה בזמן הבית כי אז בידינו להקריב קרבנות ולפי מה שכתבתי נחשב הלאו דפרשת שופטים ג"כ מהלאוין הנוהגים היום לענין בל תקדיש ומכל מקום אפשר לדעת הר"מ והרב המחבר דבע"מ עובר כיון דנפקא מלאו דפ' שופטים אפשר באמת א"ע על הקדש לבד נהי דעל עבודות לאחר השחיטה דהיינו זריקה והקטרת אימורין עוברים על הלאו דהם כ"ש משחיטה דהם עבודות חמורות אבל על הדיבור שהקדיש לא נוכל לילף אי לאו דגלי קרא בהדיא ואפשר כיון דמום עובר הוא קל דיכול לבא לידי הקרבה א"ע על הקדשו ואפשר שכן דעתם וצ"ע.

2עיין בתמורה דף ו' ע"ב דילפינן הלאוין דבע"מ ואשה כו' אלו אישים כו' לה' לרבות שעיר המשתלח וברש"י פי' דמרבינן שעיר המשתלח דאם הקדישו עובר משום בל תקדיש ופירושו מוכרח דאי מרבינן רק שפוסל בו מום ואם נשתלח במום עובר אם כן מאי מקשה הש"ס ל"ל קרא הא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם נוכל לתרץ בפשיטות דצריך קרא דפוסל בו מום היכי דנעשה בע"מ לאחר הגרלה כמבואר ביומא דף ס"ג דמרבינן מחוסר זמן דפסול בשעיר המשתלח והגמרא מפלפל ל"ל קרא הא אין הגורל קובע כו' ובאמת שם בתחלת הענין לא משכחת דבשעת הגרלה לא יהי' מחוסר זמן ולאחר הגרלה יהיה מחוסר זמן ע"כ מפלפל שם הש"ס ואח"ז חידש רבא דמשכחת לה מחוסר זמן שנעשה מחו"ז אחר הגרלה כגון שנשחטה אמו לחולה ביה"כ ודחייתו לצוק זו היא שחיטתו ע"ש אבל כאן לענין לפסול בע"מ בשעיר המשתלח לא היה צריך הש"ס לפלפל כלל דמשכחת לה בפשיטות כגון שהומם אחר הגרלה ע"כ הוכרח רש"י וגם בתוס' שם ד"ה נקרא לפרש דלענין הלאו דבל תקדיש ולאחר הגרלה הרי כבר הקדיש ולא משכחת הלאו אלא אם הי' קודם הגרלה ומקשה שפיר דבל"ז אין הגורל קובע. והנה רבא מתרץ שם כגון שהומם בו ביום וחללו על אחר דהיינו דהומם לאחר הגרלה וחללו על אחר וכן מתרץ רבינא ביומא ופירש"י ביומא אף על פי דאם נאבד או מת השעיר אי אפשר להביא אחר שלא בהגרלה רק אם חללו כיון דבא השני מכח הראשון א"צ הגרלה. והנה כאן בתמורה מתרץ רבא זה ושם ביומא מתרץ זה רבינא ורבא מתרץ בע"א כגון דנשחטה אמו לחולה כו' מכל מקום בודאי לא הדר ביה רבא כי הדין דין אמת אך שם מתרץ דמשכחת לה בע"א דנעשה מחוסר זמן לאחר הגרלה וגם מחדש דדחייתו לצוק היינו שחיטתו ואסור משום או"ב עי"ש היטב בסוגיא ותבין. והנה כאן מתרץ דאם חללו על בע"מ עובר משום בל תקדיש לזה צריך קרא לריבויא דהמקדיש בע"מ לשעיר המשתלח עובר ג"כ משום בע"מ ע"כ צ"ע כיון דבגמרא מרבה זה מקרא דאי לא לא הוי ידעינן זה כיון דאינו למזבח הי' לו להר"מ על כל פנים להביא ד"ז דגם המקדיש בע"מ לשעיר המשתלח עובר משום בל תקדיש ולא ראיתי בשום מקום שיביא זה לא כאן ולא בה' עבודת יה"כ הי"ז שכת' דמום פוסל בשעיר המשתלח וע"כ כגון שהומם לאחר הגרלה עי"ש במ"ל ולמה לא הביא דאם חללו על בע"מ אחר דעובר משום בל תקדיש ואין לומר כיון שבמום שם פוסל מקרא זה ג"כ עובר משום בל תקדיש ז"א דהא חזינן בש"ס דיומא דמפיק מקרא זה דהמום פוסל ומכל מקום כאן מפלפל הש"ס לענין בל תקדיש והמום פוסל משכחת לה בפשיטות כגון שהומם לאחר הגרלה חזינן דמרבינן ג"כ זה ולמה לא הביא הר"מ זה. ואפ"ל כיון דילפינן מקרא דהמום פוסל ומלאו הזה אם כן ממילא עוברים משום בל תקדיש וראי' לזה דאל"ה מאי מפלפל כאן הש"ס דל"ל קרא לרבות שעיר המשתלח הא לא משכחת לה כו' ובאמת מנ"ל להש"ס דעוברים משום בל תקדיש דלמא לד' מרבינן דפוסל ופוסל שפיר משכחת לה כגון שהומם לאחר הגרלה אע"כ כיון דמפסוק הזה דנכללו כל הלאוין אף בל תקדיש ילפינן דפוסל אם כן ממילא עוברין משום בל תקדיש וכיון דמביא בה' עבודת יה"כ דהמום פוסל ידעינן ג"כ דעוברין על בל תקדיש. ולכאורה צ"ע על לשון הגמרא כאן בתמור' טעמא דרבי קרא הא לא"ה כו' הא אין הגורל קובע כו' ובאמת ע"כ צריך ריבוי דקרא על גוף הדין דמום פוסל בשעיר המשתלח וכגון שהומם אח"כ אך דילפינן ג"כ זה אבל לפי הס"ד דש"ס דלא משכחת בל תקדיש אם כן מאי מקשה הש"ס למה צריך קרא הא לא משכחת לה דבאמת הקרא צריך לענין דמום פוסל וזה משכחת לה בפשיטות כגון שהומם אח"כ וצ"ע ומכל מקום הי' לרבינו הר"מ לכתוב בפירוש דין זה והציור המבואר בש"ס ולא ה"ל לסמוך על המבין וצ"ע וגם הרהמ"ח השמיטו:

3עוד נתבאר לנו מסוגיות אלו דאף דאם מת או נאבד המשתלח אסור לזווג אחרת בלי הגרלה מכל מקום בהומם וחללו על אחר סגי בלא הגרלה כיון דמכח הראשון קאתי ולולא דמיעטה התורה מח"ז הו"א דאם הומם וחללו על מח"ז כשר כי א"צ הגרלה כמבואר שם ביומא אם כן צ"ע על הר"מ בה' עיו"ה הט"ו שמביא דין דאם מת השעיר צריך ליקח אחר ויגריל עליהם ע"ש ולא הביא דין זה דאם נפל מום בשעיר וחללו על תם דכשר וא"צ הגרלה כיון דמכח הראשון קאתי כמבואר בש"ס והוא דין חדש מסברת הש"ס למה לא מביא הר"מ דין זה כלל בשו' מקום וצריך עיון גדול. והנה אני מסופק בפרה אדומה אם מקדיש אותה בע"מ אם עובר על הלאו דבל תקדיש וכן אם שוחט או זורק ודאי דהמום פוסל בה דמפורש בתורה להדיא אשר אין בה מום אך אינו מבואר אם עוברין בלאוין הללו וע"ש בתמורה דף ו' ע"ב דמרבינן מלד' שעיר המשתלח וע"ש כי ואשה למעט כי אינו עולה ע"ג אישים ע"כ לד' לרבות ובברייתא שם לענין ש"ח דייק מלד' גם פרת חטאת ועיי"ש בתוס' וברש"י דל"ג ליה אבל מכל מקום אפשר מלד' כמו דמרבינן שעיר המשתלח יכולין ג"כ לרבות פרה אדומה. ומלשון הר"מ כאן ולשון הרהמ"ח שכתב דכל המקדיש בע"מ למזבח משמע דוקא למזבח. אבל לא שעיר המשתלח ולא פרה אדומה. אך לפמ"ש דמבואר בש"ס דעל שעיר המשתלח עובר בלאו הזה אם כן על המזבח ל"ד אם כן בפרה אדומה ג"כ עוברים וכן על השחיטה והזריקה ומכל מקום צ"ע שהר"מ אינו מביא ד"ז. ואין להביא ראי' מפ"ב דפרה דהרבה פסולים פוסלים בפרה כמו בקדשים מחמת דחטאת קריא רחמנא ועיין בר"ש באריכות ובספרי מבואר דצריך קרא שהמום פוסל מגזירת הכתוב מכל מקום אפשר דאין עוברין בלאוין הללו וצ"ע ועיין בש"ס במקומות שמביא הר"ש ותוס' וצ"ע. וער"מ פ"ג דיש הרבה פסולין דפסולין לקרבן מכל מקום א"ע בלאו על הקרבה. אך מצאתי בראב"ד פ"א דפרה אדומה כ' להדיא דאסור להקדיש פרה בע"מ ע"ש. ודע דמ"ש הרהמ"ח מקדיש למזבח ל"ד אלא אפילו אם מקדיש לדמי עולה או אפילו לדמי נסכים לוקין שבזיון קדשים כ"ה בש"ס דתמורה ובר"מ פ"א מהלכות הנ"ל וע"ש בכ"מ ולח"מ: