מנחת חינוך שב:ג
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 302:3
Open in the reader →1וכל העיירות כו'. הכל מבואר בש"ס ובר"מ שם ומבואר כאן ובר"מ ומפורש בתורה דהיו מקריבין יתר על המוסף כבש בן שנתו לעולה ונסכו היה משונה דהיה שני עשרונים סולת אך השמן והיין לא נכפל רק הי' ג' לוגין שמן וג' לוגין יין כמבואר הכל בר"מ פ"ב מה' מעה"ק ע"ש ובראב"ד ובכ"מ והבאתי לעיל במצות מוסף. והעומר והכבש היו קרבין אחר המוסף ועיין ר"מ בפרקין דעומר קודם לכבש ועיין בלחם משנה מ"ש בשם המבי"ט ומסיק דהעיקר ככ"מ דהי' העומר קודם כמבואר בהוריות ובר"מ פ"ט והנה אין עולה על זכרוני בש"ס דילן שיפלפלו אם העומר והכבש מעכבים זא"ז עיין בפרק התכלת חשיב התם כמה דברים יש שמעכבים ויש שאין מעכבין. ובר"מ כאן פ"ח מביא כ"ד והעומר והכבש הבא עמו אינו מבואר בר"מ ג"כ וא"י מאי אידון ביה. ומצאתי בת"כ פרשה זו מבואר שם בה"ו ועשיתם ביום כו' כבש אף על פי שאין עומר ועשיתם עומר אף על פי שאין כבש הרי דאין מעכבין זא"ז וצ"ע על הר"מ שהשמיטו. עוד מבואר כאן בר"מ הי"ז ז"ל כבר ביארנו שאין מביאין מנחות ולא מנחת נסכים ולא ביכורים קודם לעומר מן החדש ואם הביא פסול כו' וז"ל בפ"ה מה' א"מ ה"ט אין מביאין מנחות ונסכים לא מן הטבל ולא מן החדש ואצ"ל מערלה וכה"כ מפני שהוא מהב"ע ואם הביא לא נתקדשו להיות ראויין לקרבן. וזה מבואר במנחות פר"י דף ס"ח ע"ב במשנה ובגמרא ארנב"י לדברי ר"י ב"נ נסכים וביכורים שהקריבן קודם העומר כשרים דלא אתסר כלל דאין חדש נוהג ביין ושמן רק בחמשת המינים ע"ש וע' תוי"ט דרנב"י אמר לדברי ריב"נ אבל ר"ט ס"ל דחדש קודם העומר אפילו יין ושמן דאין נוהג איסור חדש מכל מקום גזירת הכתוב פסול קודם העומר וכתב שכ"ה דעת הר"מ שהעתיק כאן כלשון המשנה ובפ"ה מהא"מ כתב אין מביאין נסכים ומשמע אפילו יין ושמן ע"ש. ועיין בבה"ז בסוגיא זו השיג עליו וכתב דאדרבא הר"מ כאן הביא אין מביאין מנחות ולא מנחת נסכים כו' דהיינו הסולת דנוהג בהו איסור חדש ושם בהא"מ סיים מפני שהוא מהב"ע נראה דמחמת איסור וביין ובשמן לא נאסר לעולה. ומאי דנקט הר"מ שם לשון נסכים משום שאר איסורים נקטי' כגון ערלה וכה"כ אבל משום איסור חדש אינו נפסל רק החמשת המינים קודם לעומר ע"ש כרנב"י אליבא דר"י בר נחמי' ולענין לכתחלה יבואר עוד לקמן ב"ה. והנה במה שחקרתי לעיל אם הבהוב מעכב עיין במס' כריתות דף ד' ע"ב ברש"י ד"ה קלי נתרבה מבואר שם דאין נכשר אלא אם נקלה באש ועיין בש"ס שם. ומ"ש לעיל למה לא מתרץ הש"ס דכאן לותתין כיון שנקלה באש יש להטעים יותר דל"ש כאן שמא לא נקלה יפה דבשלמא דאם א' עושה קליות בביתו י"ל אולי לא יקלה יפה אבל כאן דמצוה מן התורה שיהי' נקלה יפה ובודאי עושים עצהי"ט ל"ש לומר אולי לא נקלה יפה להחליש המצוה ובודאי נקלה יפה כדי לקיים המצוה כתיקונה וק"ל: