מנחת חינוך שט:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 309:1
Open in the reader →1שלא לעשות כו'. כיצד ט"ו יום כו'. דברי הרהמ"ח שכתב שני פעמים בשני המצות דחג עצרת הוא ששה בסיון. ולא כן לשון הכסף משנה פ"א מה' תו"מ ז"ל יום חמשים לספירה הוא חג השבועות ע"ש. ומבואר בר"ה סוגיא דבל תאחר דעצרת פעמים ו' ופעמי' חמשה ופעמים שבעה כיצד שניהם מלאים חמשה שניהם חסרים שבעה א' מלא וא' חסר ששה ואחרים פליגי דאין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים דהיינו דכל חדשי השנה א' מלא וא' חסר ועי' ערכין ד"ט ע"ב דאף לאחרים משכחת לה דניסן ואייר יהיו חסירין אם כן הוי עצרת בז' בסיון ובפרט דהלכה קי"ל כרבנן דעושין שמנה מעוברין או שמנה חסירין כמבואר שם בערכין וכ"פ הר"מ פח"י מהקה"ח ובפ"ז דלא כאחרים. וער"מ פ"א מהתו"מ כ' דין זה דחלבי שבת אין קרבין ביה"כ וכן בה' שבת שמביא דאם חל יוה"כ בע"ש כו' או במ"ש דנראה שהוא אליבא דאחרים כמבואר בסוכה פ' החליל ע"ש בלחם משנה שתמה ע"ז ועי' בפ"י בר"ה סוגיא כי אתי עולא כתב שם דאף לרבנן דפליגי על אחרים הי' רא"ש באד"ו והי' חל יה"כ בע"ש או במ"ש וסוגיא דהחליל דלא נראה כן כתב שיישב זה אבל זה מבואר בפי' בה' קה"ח דפוסק דלא כאחרים שם בפח"י אם כן בזמן הראי' אינו תלוי חג הזה בימי החודש רק חמשים לספירה ופעמים בחמשה ופעמים בששה ופעמים בשבעה ולמה כ' הרהמ"ח ושינה בזה דהוא ששה בסיון אף דלפי החשבון שלנו הוא כן מכל מקום מצות התורה אינו כן רק החג הזה הוא תלוי במנין הספירה וכשיחזור הב"ד בב"א ונקדש עפ"י הראיה יהי' החג הזה בא' מג' ימים הנ"ל וער"מ פ"א מה' בכורות שכ' הבכור שעבר עליו שנה אע"ג דעבר בל"ת כו' כמבואר בר"ה דשנ' בלא רגלים עוברים בבל תאחר. ועי' בבה"ז בחידושים על הר"מ תמה הא מבואר בש"ס דלא משכחת לה שנה בלא רגלים רק למ"ד עצרת פעמים ה' פעמים ו' פעמים ז' אבל לאחרי' לא משכחת לה אם כן איך פסק הר"מ דשנה עובר הא הר"מ פוסק כאחרים ולאחרי' לא משכחת שנה בלא רגלים ע"ש מה שתירץ. ובאמת אדרבא דהר"מ פסק בהקה"ח דלא כאחרי' ומה שפסק בהתו"מ דמיקלע שבת ויה"כ בזה אח"ז תי' האחרונים אבל בפירוש פסק דלא כאחרי' אם כן משכחת לה שפיר ובפרט אפילו לדברי אחרים משכחת לה דהם מודים דעצרת פעמים ה' ע"ש בט"א שכ' ומאן תנא כו' אחרים הוא המבואר שם בסוגיא דר"ה הוא מלתא באפי נפשי' אבל שנה בלא רגלים משכחת לדידהו ג"כ ע"ש. ובפרט דפסק בפח"י מהקה"ח כמשנה דערכין לא כאחרי' ע"ש. ובענין אד"ו רא"ש אף דמבואר בפ' החליל דלרבנן דחינן ולא קבעינן שבת ויוה"כ כאחד מכל מקום הר"מ בפי' המשנה במנחות גבי חל ע"ש ביה"כ הבבליים אוכלים אותו חי מבואר מדבריו דאיקלע. וליישב סוגיא דהחליל אין כאן מקומו ואי"ה נדבר מזה במצוה דקדה"ח. על כל פנים דברי הרהמ"ח אינו אלא האידנא דבחשבון שאנו מחשבין לעולם ששה בסיון נ' לספירה אבל בזמן הראי' החג הזה איננו תלוי בחודש כלל וצ"ע. ועי' בסנהדרין פ"ק בסוגיא שם ואין כאן מקומו: