מנחת חינוך י:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 510:1
Open in the reader →1שנמנענו שלא לקסום וכו'. מבואר בר"מ פי"א מהלכות עכו"ם ודעתם דהקוסם עצמו אם עשה מעשה לוקין מלאו זה והשואל לקוסם הרי זה מגונה נראה דאינו עובר בלאו הזה כלל אפילו במעשה כי השואל אינו בכלל קוסם ועיין בלחם משנה שכתב דגם השואל בקוסם ועשה מעשה לוקין והר"מ סמך על מ"ש למעלה ע"ש ועיין בספר משנ"ח מצוה זו שהאריך בזה ומסיק דהשואל אינו עובר בלאו כלל ומביא דברי הרמב"ן ותה"ד ועיין בש"ך יו"ד סי' קצ"ט סק"א ועיין בס' סדר למשנה דהאריך ג"כ וכתב דאין לאו בשואל בקוסם רק מגונה ותמים תהיה כתיב וכו' ע' בדבריהם ומכל מקום אני לך ועיין י"ד סימן קע"ט. ולאו זה לא הוי לאו שבכללות דהרבה דברים נכללו כאן קוסם מעונן וכו' כיון דהרבה דברים שבכאן יצאו מן הכלל בפ"ע. ע' בסמ"ק לרבינו באריכות ובר"מ פח"י מהלכות סנהדרין ועיין במשנ"ח שכתב גם כן אף דלדעת רש"י ותוס' בשבת גבי מחמר דסברי דהוי לאו שניתן לאזהרת מב"ד כיון דבקרא זה מבואר אזהרה של מב"ד אם כן כאן דמכשף גם כן כתיב בקרא וחייב מב"ד מכל מקום כיון דבכמה דברים בלאו זה יצאו בפ"ע למדים על הכלל ולא הוי לאו שניתן לאזהרת מב"ד כמו דלא הוי לאו שבכללות ע"ש. ונוהג בכל אישי ישראל וככל הלאוין הלוקין וע' עוד בס' הנ"ל דתמים תהיה אינו עשה רק זהירות ומוני המצות אין מונים תמים וכו' למצות עשה: