מנחת חינוך פו:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 586:1
Open in the reader →1שהוזהרנו שלא למנוע המשכון מבעליו וכו' אלא שנשיב לו כלי יום ביום וכו'. מבואר ג"כ בר"מ פ"ג מה' מלוה ולוה ובש"ע חוה"מ סי' צ"ז. הממשכן את חבירו שלא בשעת הלואה הן ע"פ ב"ד בהיתר או בזרוע או שנתן לו הלוה מדעתו כל שהי' שלא בשעת הלואה מ"ע עליו שישיב את המשכון אם עני הוא ואף אם עשיר בקרקעות רק דמטלטלין הללו שמשכן אין לו עוד וצריך להם צריך להחזיר לו בעת שצריך הלוה כגון כסות יום ביום וכסות לילה בלילה וכן המחרישה ביום והכר בלילה ואם אינו מחזיר לו עובר בלאו הזה דלא תשכב וכו' חוץ העשה שמבואר אח"ז ועיין במנ"ל שהקשה מנלן דבכסות יום עובר בלאו הזה הא הלאו לא תשכב וכו' מיירי בכסות לילה כמבואר בגמ' ועי' בלחם משנה שדקדק בלשון הר"מ ג"כ ע"ש. והלאו הזה והעשה דהשב וכו' אינו ביורשים דלו ולא ליורש היינו אם משכן את אביהם. ואפשר אם משכן אותם כמ"ש לעיל ישנו במצוה זו ובלאו זה ועיין בטור שהביא דעת הרמ"ה אף דהלאו דלא תבא אל ביתו אינו בערב מכל מקום מצות השבת העבוט בערב ג"כ. ופשוט לשיטתו ה"ה שכירות וכל שאינו דרך הלואה דל"ש הלאו כמ"ש לעיל מכל מקום מצות השבה איכא ועובר בלאו ועשה והב"י כ' שמדברי הר"מ נראה כדעת הרמ"ה היינו שרק בלאו דלא תבא וכו' כ' דיני ערב ושכירות ולא במצות השבה וגם לא הוציא כאן אלא יורש שאינו מחזיר נראה דבכל הנהו נוהג מצות השבה. ועיין בטור סוף הסי' שהביא דיעות דכל אלו שאינו דרך הלואה כגון ערב ושכירות אינו נוהג מצות השבה ג"כ ע"ש. ואם בשעה שמשכן אותו הי' עשיר ואח"כ העני ואין לו מאותן כלים וצריך להם ע' בתומים שכ' שחל עליו מצות השבה כיון דעתה צריך להם ונראה ג"כ להיפוך אם הי' עני בשעה שחבל והעשיר אח"כ א"צ להחזיר לו ע"ש. וגיזבר של הקדש או של עניים הממשכן בעבור הקדש או עניים א"צ להחזיר ואינו במצוה זו כן מבואר בגמרא דכתיב ולך תהי' צדקה פרט לגבוה שא"צ צדקה ומבואר בש"ס גבי הקדש וכן הר"מ מביא ד"ז בפ"ג מה' ערכין ולא הביא של עניים ובש"ע מבואר של עניים גם כן והוא מבעה"ת מטעם הנ"ל. וכבר כתבתי לעיל במצות כלי א"נ אם העשה והלאו קאי ג"כ על כלי א"נ ובגד אלמנה דיש דיעות בזה וא"צ לכפול. וכתב הרהמ"ח דאין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה. ולכאורה לפ"מ שפלפל במנ"ל בה' ב"מ כ"ה שתחילתו בא ע"י מעשה אף שהיה בהיתר ומכש"כ אם הי' באיסור לוקין אף שבשעת עבירת הלאו אב"מ והדברים עתיקים ועיין בספר משנ"ח מצוה א' שהאריך בזה ומובא בח"ז כ"פ אם כן כאן נמי אפילו במשכנו ברשות בהיתר ומכש"כ שלא ברשות דבא ע"י מעשה ויש לחלק אך הדברים ארוכים וצריך קונטרס מיוחד לברר זה ואין כאן מקומו ובאתי רק לעורר: