מנחת חינוך פז:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 587:1
Open in the reader →1שנצטוינו להשיב המשכון בעת שצריך וכו' וע"ז נאמר השב תשיב וכו'. נתבאר זה בהלאו הקדום ובמצות הקודמות אם לא החזיר עובר בעשה ג"כ ועיין בש"ע מביא רמ"א דהשבת העבוט אין כופין עליה דהו"ל מ"ע שמתן שכרה כתוב בצדה ואין ב"ד של מטה מוזהרים לכוף ואם רוצים לכוף הרשות בידם וע"ש בסמ"ע ובש"ך ובסימן ק"ז ועיין במנ"ל פ"ג מהלכות עבדים ה' י"ד שהקשה לסברת ר"י דבצדקה כופין אף דמ"ש כתוב בצידה כיון דאיכא לאו ג"כ לא תאמץ אם כן למה אין כופין בהשבת העבוט הא איכא לאו דלא תשכב וכו' וע"ש מה שתירץ ודבריו אינם מובנים היטב ע"ש. שוב ראיתי בקצה"ח כאן שהקשה גם כן זה ועיין בתומים ובקצה"ח שכתבו דמשכנו שלא ברשות דחייב מלקות רק דנל"ע דהחזרה בודאי כופין אותו להחזיר ועיין בתומים דמחלק אי אמרינן קיימו ולא קיימו אי אמרינן בטלו ולא בטלו ומכל מקום אני לך. ונראה ברור דאם משכנו שלא ברשות דחייב מלקות אם לא החזיר דנל"ע אם מקיים העשה פ"א כגון שהחזיר תיכף ביום הראשון או בלילה הראשונה תיכף נפטר ממלקות ואם חזר אח"כ ונטלו דהחזיר לו הלוה ונשרף אצלו כבר נפטר ממלקות בפ"ר ולפמ"ש לעיל דבפעם שנית מותר ליטול שלא ברשות אם נטל ולא החזיר מכל מקום אינו חייב על פ"ר שנטל שלא ברשות כיון דקיים העשה פ"א כנ"ל ברור. והלאו והעשה הזה נוהגים בכל מקום ובכל זמן חוץ מחרש שוטה וקטן ונוהג בכל אישי ישראל: