מנחת חינוך עא:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 71:2
Open in the reader →1ואם כו'. וכ"כ הר"מ שם וה"ה אם היה אביו דיין לוקה ג' ואם אביו הדיוט לוקה ב' והנה במקלל אביו בשם והתרו בו חייב סקילה ופטור ממלקות כידוע רק אם לא התרו בו למיתה רק למלקות ג"כ אין לוקין משום מקלל אביו דה"ל לאו שניתן לאמב"ד אך מיירי בקילל בכנוי דא"ח מב"ד משום מקלל אביו עיין ר"מ פ"ה מה' ממרים אך אם הוא בכינוי אינו אלא בלאו ככל אדם מישראל משום לא תקלל חרש אם כן היאך לוקין שני מלקיות משום לאו א' וכבר עמד בכ"ז הלחם משנה בה' ממרים ויבואר אי"ה במצות קללת אב. והלאו הזה ככל לאוין שבתורה לענין פסול לעדות וחיוב מלקות ואם דוקא בשם או בכינוי ג"כ דעת הר"מ והרהמ"ח דאף בכינוי ועמש"ל גבי קללת דיין ותלמד לכאן ולענין תשובה ה"ל עבירה שבין אל"ח. ונ"ל פשוט דלאו זה דנשיא הוא דוקא אם נתמנה וכשר מן התורה למינוי הזה עוברים עליו אבל אם א"ר מן התורה כגון ממשפחת גרים עיין ר"מ פ"א מה' מלכים כיון דלא נתמנה עפ"י התורה רק באלמות אין לו דין נשיא כלל וגם אפשר דלא הוי עושה מעשה עמך אם הוא מושל שלא עפ"י דתוה"ק אך במס' ב"ב ד' גבי הורדוס דאמר לבבא בן זוטא חזי עבדא בישא וכו' ולטייה מר וא"ל כתיב גם במדעך מלך וכו' א"ל האי לאו מלך הוא א"ל לא יהא אלא נשיא וכתיב נשיא בעמך כו' ולפמ"ש קשה כמו דלא הי' לו דין מלך כיון דהי' עבד אם כן לנשיא ג"כ פסול ומאי אמר לי' ונשיא בעמך כו' אך בלאו הכי לשון הגמרא מוקשה דתיכף א"ל מלך הוא וכתיב גם במדעך כו' ואמאי נקט קרא מדברי קבלה ולא א"ל תיכף האי קרא מהתורה ונשיא וגם בלאו הכי אסור לקלל שום אדם ואי דאין עושה מעשה עמך גם מלך מותר כמו שא"ל אח"ז ואין למדין הלכה מאגדה. אך לדינא נלע"ד אם אינו מושל על פי התורה א"ע בלאו הזה כמ"ש כנלע"ד ברור. ונ"ל פשוט דמקלל עצמו דמבואר כאן בר"מ דלוקין מלאו דשמור נפשך וכ"ה בד' הרהמ"ח לקמן פ' קדושים אף אם הי' דיין ונשיא מכל מקום א"ע רק על הלאו דשמור נפשך דבמקלל עצמו ל"ש הלאו דאלקים וכו' וכן נשיא דזה דוקא על אחר ולא על עצמו:
2ועמש"ל במצות דיין דדעת הר"מ והרהמ"ח דאם הקללה באה מכלל ברכה אין לוקין דאין אומרים מכלל לאו וכו' והבאתי שם ד' או"ת דבאיסור חמור כגון פרועי ראש ושתויי יין אמרינן מכלל לאו אתה שומע כו' עיין בשבועות אם כן אפ"ל לסברת הר"ן ביומא גבי הקל הקל שכ' דהרבה לאוין חמירי יותר ממב"ד וכרת ע"כ נבלה חמורה מחילול שבת ע"ש. ועיין בשער המלך פי"ד מהמ"א כתב דלאוין הרבה בדבר א' גם כן חמירי ממיתה. ונ"ד בהך גוונ' שכ' הר"ן ע"ש אם כן אפשר בקילל דיין או נשיא דעובר בב' או ג' לאוין כמ"ש לוקין אף אם הי' הקללה מכלל הברכה דחמור מאיסור פ"ר ושתויי יין שהם במביד"ש ואמרי' מכלל לאו כו' ויש לחלק. ולשון הר"מ אם הקללה באה מכלל וכו' כגון שאמר אל יהי ברוך. ולכאורה צ"ע דלא יהי' ברוך למה הוא קללה ז"א רק לא ברכה ולא קללה ע' בקדושין ובר"ן ס"פ שבועת העדות מ"ש על רש"י ובשער המלך פ"ו מה' אישות והפסקתי כאן בין הפרקים ואי"ה בפ' קדושים יבואר: