מנחת חינוך עז:ה
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 77:5
Open in the reader →1ומ"ש הרהמ"ח דאם פתח א' ואמר יש לי ללמד חובה ונשתתק יש כאן ט"ס דז"פ יותר מביעתא בכותחא. עיין סנהדרין מ"ג אף לזכות מנפח ר"ש בידיו וע"כ לא מבעיא ליה אלא בזכות אבל בחוב פשוט דאינו כלום. וגם נרא' דאפילו אמר מאיזה טעם מכל מקום כיון דליתי' בגמ"ד לא מצרפינן לי' אך כאן צ"ל דאמר יש לי ללמד זכות ונשתתק ולא אמר מאיזה טעם דאם אמר מאיזה טעם רואין אותו כאילו מזכה אותו עי' כאן ובש"ס ור"מ פ"י אך אם לא אמר הוא אבעיא בש"ס שם דף מ"ג ור"ש מנפח ליה בידיו דסובר אין בדבריו כלום אך דחי שם ואמרינן אמר מבעיא ואף על גב דלא אפשיטא האיבעיא מכל מקום פוסק הר"מ כר"ש דמנפח לי' דאין בדבריו כלום כיון דלא אמר מאיזה טעם ונשתתק או מת ועיין בלחם משנה הטעם דדחי' בעלמא הוא אבל באמת מוכח מדר"י שם זיכה אין לא זיכה לא ועיין בכ"מ נראה שם דלא היה בגירסת הר"מ הדחיה שם. הכלל הר"מ פוסק דבזיכה אך לא אמר מאיזה טעם אין בדבריו כלום אבל בחוב פשוט דאפילו אמר מאיזה טעם ל"מ אם ליתא בגמ"ד וכצ"ל כאן דאם פתח יש ללמד זכות וכו' אין בדבריו כלום כנ"פ. ואם נדחוק דהרב המחבר לא סבירא ליה כהר"מ וסובר גבי זכות הוי אבעיא דלא אפשיטא ומצרף על כל פנים ד"ז לחוב אינו וז"פ מאוד אפילו אמר מאיזה טעם עי' בגמרא עכנ"ל דדרכו של הרהמ"ח למשוך אחר הר"מ ג"כ וצ"ל כמ"ש והוא ט"ס וצ"ל זכות כו'. עוד מבואר דאחד מן התלמידים שאמר יש ללמד חוב משתקין אותו מבואר בש"ס ור"מ פ"י ומ"ש דאם אמר לזכות מעלין אותו ואם יש ממש בדבריו אינו יורד משם כל אותו היום כו' המסקנא בגמרא אינו כן וכ"ה בר"מ שם דאם יש ממש בדבריו אינו יורד משם לעולם ואם אין ממש בדבריו אינו יורד משם כל היום וכבר עמד בזה בהגהת מ"ל בסוף הספר: