מנחת חינוך עח:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 78:1
Open in the reader →1לנטות כו' ובחירת רוב זה כו'. הנה זה מבואר בש"ס כ"פ דאזלינן בתר רובא מפסוק זה וער"מ פ"ח דסנהדרין ופ"א מהלכות ממרים ומהנראה שד"ז חידש הרהמ"ח מסברתו ובאמת הוא גמרא ערוכה יבמות י"ד ב"ש עשו כדבריהם אף דב"ה רובא דכי אזלינן ב"ר היכי דכי הדדי נינהו הכא ב"ש מחדדי טפי ע"ש דאין חולק ואף לאחר ב"ק היינו דהב"ק היה מכריע דרוב' שלהם מכריע חידוד של ב"ש ע"ש בתוס' ובב"מ אבל בכ"ד ודאי צריכים הכתות להיות כי הדדי או קרוב דא"א לצמצם אבל אם ידעינן שהמיעוט גדולים הרבה יותר בחכמה מהרוב ודאי ל"א ב"ר ואין חולק שם בגמרא ע"ז וד' הרהמ"ח ברורים וצ"ע שלא הביא הש"ס הנ"ל. והנה ז"פ אי נחלקו באופן דאזלינן בתר רובא בודאי המועטין בעצמן אף שדעתן להיפך מכל מקום צריכים לבטל דעתם ולעשות בעצמם כמו הרוב כמ"ש בש"ס שם מ"ד לא עשו ב"ש כדבריהם דב"ה רובא וצריכים החולקים בעצמם לילך אחה"ר אך למ"ד עשו דל"ה רובא ועיין ר"מ ה' ממרים ובמקום שב' הכתות שוים ואין רוב בא' או שהיו חכמים יותר דאי אפשר להכריע כהא דב"ש וב"ה מבואר פ"ק דע"ז ור"מ פ"א דאם שני חכמים והם שוים בשל תורה הלך אחר המחמיר ובד"ס אחר המיקל. ונ"פ דזה דוקא אחרים שסומכים על הוראות החכמי' אבל החכמים החולקים הם יעשו כסברתם כמבואר דב"ש עשו כדבריהם דלא חשבו לב"ה רוב ואצל מי שאומר ברי ל"ש ס' ע' כתובות בנשאת לא' מעדיה וברשב"א שם דאף לענין חזקה מועיל ברי וכאן פשוט דכ"א יעשה כסברתו אפילו להקל והעולם הולכים לחומרא וז"פ. ועיין בג"פ סוף הס' בקונטרס הכללים דהא דאזלינן בתר רובא מן התורה דוקא כששני הכתות נשאו ונתנו יחד בד"ז פא"פ אז אמרי' אחרי רבים להטות אבל אם לא נו"נ יחד רק כל אחד כותב דעתו בפ"ע כספרי הפוסקים אף דרוב מסכימים לדעת אחד בכה"ג ל"א ב"ר דאפשר אם היו נו"נ פא"פ היו הרוב מודים לד' המיעוט ועיין שם מה שהאריך בדיני קים לי בד"מ ובאו"ת קונטרס תקפו כהן סימן קכ"ג וביו"ד סימן רמ"ב: