מנחת חינוך פז:א
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 87:1
Open in the reader →1דיניה כו' ונוהגת כו' אבל דין העובר כו'. עיין ר"מ פ"ד מה' ע"ז ודיני המדיחים והמודחים אכתוב אי"ה בפר' ראה שם כתב הרהמ"ח וכאן כתב רק האזהרה. ונ"פ דאזהרה שהוציא למדיח היינו באופן דשייך דין עהנ"ד אבל בענין דאין נידונין כנדחים והמדיחים אין נידונין כמדיחים אינם בכלל אזהרה זו ועיין ש"ס ור"מ כמה דינים דצריך שיהיה מדיחיה מתוכה ומאותו השבט. והמדיחים צריך שיהיו שנים והמודחים יהיו ממאה עד רובו של שבט. וכן אם המדיחים נשים אינן נידונין כעה"נ. וצ"ע על הרהמ"ח שכתב סתם שלא יקרא כו' נראה דאף א' באזהרה זו ובאמת צריך שנים. ובהמודחים כ' דצריך שיהיה מאה וגם מ"ש דלא' נקרא מסית ולשנים נקרא מדיח באמת במשנה הסית לשנים הן הן עדים וג"כ נקרא מסית. וגם מ"ש דין העובר עליה בין איש ובין אשה בסקילה באמת אין לאשה דין מדיח כמבואר בר"מ. ונראה דאם חסר תנאי א' דלא דנין דין עהנ"ד ה"ל בכלל מסית ואזהרתי' מלאו דמסית ויש דינים אחרים ויבוארו לקמן אבל לאו זה דמדיח הוא רק אם נשלמו כל התנאים של עה"נ ע"כ ד' הרהמ"ח צ"ע. שו"ר במשנ"ח מצוה י"ט עמד על הרהמ"ח מ"ש נשים בכלל וגם ממסית לשנים וכ' דאפשר דבמשנה איירי שהסית לכ"א בפ"ע. ולדידי קשה כל הני מילי דלדעתי כל שאין אנו דנין בו עה"נ אין המדיחים מלאו זה ואין כאן מקומו ואי"ה בפ' ראה אכתוב הדינים. ולומר דלאו זה הוא בכל המדיחין אף על פי שאין להם דין עה"נ מכל מקום המדיחים עוברים באזהרה זו ז"א ועמש"ל פ' ראה בעזה"י: