משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים א:ח
משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Bikkurim 1:8
Open in the reader →1המשנה ממשיכה למנות את אלו שמביאים ואינם קוראים, ומונה מקרים שאירעו לפֵרות שהוקדשו כביכורים.
2היפריש את בכוריו – ולאחר מכן, נימוקו – נרקבו בדרך הארוכה מן הגליל לירושלים, ניבזזו – כלומר והם נבזזו, נשדדו. מסתבר שהמשנה מתארת מציאות של שוד בדרך לירושלים, מציאות שעולה ממקורות ההלכה וממקורות חיצוניים על מעשי שוד מחוסר ביטחון בדרכים, במיוחד בדרכים באיזורים הבלתי מיושבים בדרך העולה מיריחו לירושלים, ניגנבו – או נגנבו, אבדו – או אבדו, או שניטמאו – הפרות הוכשרו לקבל טומאה כשבאו עליהם מים ונגע בהם השרץ, והרי אין להביא לעזרה פרות שנטמאו. בכל מקרים אלו מביא אחרים תחתיהן – שכן חייב אדם באחריות ביכוריו עד שיביאם לעזרה, כמבואר במשנה הבאה, ואינו קורא – פרשת מקרא הביכורים, "מפני שאינו יכול לומר הבאתי את ראשית פרי האדמה שהרי אינן ראשית" (רמב"ם), והשניים – הביכורים השניים שהביא במקום הראשונים, אין חייבין עליהן חומש – הביכורים הראשונים דינם כתרומה, שמותרים לאכילה לכוהנים בלבד, ואם אכלם זר בשוגג חייב לשלם לכוהן את ערך הקרן וחומש, כאמור להלן במשנה: "התרומה והביכורין חייבים עליהן מיתה וחומש" (פ"ב מ"א). הביכורים השניים ניתנים לכוהן, אך אין בהם משום קדושת הביכורים. בתלמוד הירושלמי למשנתנו אומר רבי יוחנן "משום יחידי אני שונה אותה" (סד ע"ב), כלומר אין זו דעת כולם אלא דעתו של רבי שמעון בלבד, "ותני כן רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון שנים אין חייבין עליהן חומש". בלשון זו שנויים הדברים בתוספתא (פ"א ה"ה). רבי יוחנן שונה הלכה זו במשנה אך זו רק דעת יחיד, דעתו של רבי שמעון המקל כדרכו בתחומים רבים של ההלכה. עוד מוסיף הירושלמי: "רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב הונא שנים לוקחין אפילו מן השוק". הוא אינו חייב לחזור לשדהו ולהביא פרות במקום הביכורים אלא רשאי אף לקנות מן השוק פרות ולהביאם למקדש.
3ניטמאו בעזרה – הביא את ביכוריו לבית המקדש ונטמאו במקדש. "עזרה" בסתם מציינת את התחום במקדש הנקרא עזרת ישראל ועזרת הכוהנים, ובניגוד לתחום הר הבית ועזרת נשים, אולם יש שב"עזרה" מתכוונים למקדש ולהר הבית בכללו (כהערתו של בעל תוספות יום טוב). ואמנם במשנה הבאה, כשבאה לפרש ולדרוש הלכה זו מן הכתוב, המשנה אומרת: "מניין שהוא חייב באחריותן עד שיביא להר הבית".
4נופץ ואינו קורא – מנער את הסל מפרותיו ואינו חייב להביא פרות אחרים תחתיהם, שכן משעה שהביאם למקדש אין אחריותם עליו. בעל מלאכת שלמה כותב: "מצאתי בספר כתיבת יד גרסי' נטמאו בעזרה מביא ואינו קורא. ונראה ששם נפל טעות". אמנם נוסח זה כתוב בכ"י מינכן, בכ"י עם פירוש של הר"ש משנץ ובכ"י של הפירוש של ר"ש סיריליאו 44 הנוסח שמכונה במלאכת שלמה "משנה כתיבת יד" מתאים לפעמים לנוסח הרש"ס, וייתכן שבעל מלאכת שלמה הכיר נוסח זה. ראו פירושנו לערלה פ"א מ"א; פ"ב מט"ז, ועוד. , אך אין ספק שהוא טעות, כי בפירושיהם של אותם חכמים כתוב "נופץ" וכן בפירושים של הראשונים האחרים, וכן בברייתא בירושלמי (סד ע"ב) ובספרי דברים (פיסקא ש, עמ' 318). אילו הייתה ההלכה ש"מביא ואינו קורא" הייתה המשנה שונה מקרה זה לפני כן, בין כל המקרים האחרים שבהם מביא ואינו קורא. במשנה הבאה התנא מסביר למה אינו חייב באחריות, כלומר אינו מביא ואינו קורא.