משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים א:ט
משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Bikkurim 1:9
Open in the reader →1המשנה מנמקת, תוך מדרש הכתוב, את ההלכה שבמשנה הקודמת, וחותמת בהלכה של מביא ואינו קורא.
2מניין שהוא חייב באחריותן – של ביכוריו, עד שיביאם להר הבית – כפי ששנינו במשנה הקודמת שאם "נטמאו בעזרה" שוב אינו חייב להביא ביכורים אחרים תחתיהם. כפי שפירשנו במשנה הקודמת, אין הכוונה ב"עזרה" אלא להר הבית, לבית המקדש, שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה ' אלהיך (שמות כג יט) מלמד שהוא [ חייב ] באחריותן עד שיביאם להר הבית – ומאותה שעה אם נטמאו אין עליו אלא לנער את הסל מביכוריו.
3בתוספתא אנו שונים: "רבי יהודה אומר עד באר הגולה חייב באחריותן, מבאר הגולה ואילך אין חייב באחריותן" (פ"א ה"ה). המשנה במקום אחר אומרת שממלאים מבור הגולה בשבת 45 משנה, עירובין פ"י מי"ד. לחילופי הנוסח ראו פירושנו שם. . בור הגולה אינו בור השייך לעולי הגולה, אלא בור ששואבים ממנו מים בגוּלה (וי"ו בשורוק) (איור 47), כמו "ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור" (קהלת יב ו). בור הגולה קשור ללשכת הגולה, וכך מפורש במשנה המונה את הלשכות בעשרת נשים: "שבדרום לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית. לשכת העץ אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת אבא שאול אומר לשכת כהן גדול והיא היתה אחורי שתיהן וגג שלשתן שוה. לשכת הגולה שם היה בור קבוע והגלגל נתון עליו ומשם מספיקים מים לכל העזרה" (משנה, מדות פ"ה מ"ד; בבלי, יומא יט ע"א). אם כן, בור הגולה היה ליד לשכת הגולה ושם היה מתקן מים גדול עם גלגל. מיקומו היה בעזרת נשים, בצד הדרומי. ישראלים ועולי רגל עלו להר הבית מדרום, ובור הגולה היה כנראה ליד הכניסה הדרום-מזרחית ועל כן הוא נקבע כתחום המקדש לצורך העניין. על מיקומו של "בור הגדול" איננו יודעים דבר. בהר הבית היו כמה בורות גדולים, וקשה לדעת על איזה בור הכתוב מדבר.
4קרוב להניח כי רבי יהודה חלוק על משנתנו וסבור כי אדם חייב באחריות ביכוריו עד שיביאם לעזרה ממש, ולא רק עד הר הבית, ואמנם בספרי הדברים ערוכים בצורת מחלוקת לגבי האחריות לכל הקודשים שמביאם למקדש: " 'תשא ובאת' (דברים יב כו) – שחייב בטפול הבאתם עד שיביאם לבית הבחירה. רבי יהודה אומר עד באר הגולה חיב באחריותם מבאר הגולה ואילך אינו חייב באחריותם" (ראה, פיסקא עז, עמ' 142).
5הרי שהביא ממין אחד וק ( ו ) רא – את פרשת הביכורים, וחזר ו הביא ממין אחר הרי זה אינו קורא – שכן אין אדם קורא אלא אחת בשנה על פרות שהביא מראשית פרי אדמתו. הוא רשאי לחזור ולהביא ביכורים ממין אחר, אך אינו קורא עליהם את פרשת הביכורים. הירושלמי מוסיף: "למי נצרכה לרבי יודה אף על גב דרבי יודה אמר מגיד וחוזר ומגיד... הרי זה אינו קורא" (סד ע"ב). רבי יהודה חוזר וחולק על דעת החכמים שלוש פעמים בפרקנו וסובר שחוזר וקורא, ובהלכה שלפנינו אף הוא מודה שאינו חוזר וקורא.