משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים ג:ח
משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Bikkurim 3:8
Open in the reader →1העשירים מביאים את ביכוריהם בקלתות – סלים, שלכסף ושלזהב – מצופים או מקושטים בכסף וזהב, וכפירושו של הרמב"ם. אין להניח שהקלתות היו עשויות כסף וזהב. על כל פנים, לא נמצאו כאלו בארץ (איור 68 לעיל). המילה "קלת" מקורה ביוונית, "קנקנתוס" או "קלקנתוס", ופירושה של נצרים. בסל כזה השתמשו להובלות, או אפילו לסינון. הקלת היא כלי מובהק שבו משתמשת האישה (משנה, גיטין פ"ח מ"א). באיורים המתארים תהלוכות קודש בתרבות היוונית-רומית אנו רואים בראש התהלוכה אדם הנושא כלי נצרים ובו פרות, וכנראה הונחה בו גם הסכין לשחיטת הקרבן. כלי זה הוא הקלקנתוס הנזכר במשנתנו. הרושם הוא שבציורים מופיעים סלי קש, ואכן תעשיית הסלים הייתה מפותחת ביותר והשתמשו בהם רבות.
2והעניים מביאין אותן – את הביכורים, בסלי נצרים שלערבה קלופה – בסלים עשויים מענפים של ערבה.
3הסלים והביכורים ניתנים לכהנים – בספרי נאמר: " 'ולקח הכהן הטנא מידך' (דברים כו ד). מכאן אמרו העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב, והעניים מביאים בסלי נצרים של ערבה קלופה, והסלים והביכורים ניתנים לכהנים בשביל לרבות מתנה לכהנים" (פיסקא ש, עמ' 318).
4מפשוטה של לשון המשנה, ובמיוחד מלשון הספרי, משתמע כי הטנא שבו מביאים את הביכורים כאמור במקרא ניתן יחד עם הביכורים לכוהנים, והכוהנים זוכים בקלתות של זהב וכסף או בסלי הנצרים. המילה "והסלים" שבמדרש כוללת אף את הקלתות. אולם, הסוגיה בבבלי בבא קמא פירשה את משנתנו כי סליהם של העניים ניתנו לכוהנים אך הקלתות של זהב וכסף הוחזרו לבעליהן, ורואה בהלכה זו סיוע למימרה העממית "דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא" (צב ע"א) 15 אחר העני מהלכת העניות. דברינו אלו בעקבות דבריו של אפשטיין, מבוא, עמ' 130. .