משנת ארץ ישראל על משנה גיטין ט:ז
משנת ארץ ישראל על משנה גיטין · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Gittin 9:7
Open in the reader →1שייר מקצת הגט וכתבו בדף השיני – הגט המתואר כאן משתרע על שני דפים, כלומר שתי עמודות, או אולי גם בשני צדדים של אותו דף.
2והעדים מלמטן כשר – ובתנאי שהדף הראשון מלא ואין בו מקום להוספות, וכן מבואר בתוספתא (פ"ז ה"י): "כתבו בדף זה וחתמו עדיו בדף שני פסול החזיר בו דבר אחד או שני דברים מעניינו של גט כשר". מן הסתם הדף הראשון מלא, כדי שלא תיווצר בעיה של "נקראין עימו", אך הדבר לא נאמר במפורש.
3כתבו – כך בעדי הנוסח של הענף הארץ־ישראלי; בכתבי היד של הבבלי ובדפוסים " חתמו ", 48 פרוש, גיטין, עמ' רפד. והוא תיקון. ברור שהעדים חותמים ואינם כותבים, וזו הכוונה ב"כתבו". נראה שהבבלי (פז ע"ב) גרס "כתבו" ופירש "חתמו", ובעקבות זאת תוקן נוסח המשנה בחלק מכתבי היד. כפי שהערנו בפ"ב מ"א בדרך כלל הכתיבה והחתימה באה כאחד. סתם 'כתבו' הוא גם חתמו, וסתם 'נכתב' הוא גם נחתם. אמנם ייתכן שהייתה רק כתיבה (וזה המקרה של היעדר חתימת עדים), אך זה מצב נדיר.
4העידים בראש הדף מן הצד או מן אחריו בגט פשוט פסול – בגט פשוט העדים צריכים לחתום מתחת לכתב, ובגט מקושר מאחוריו, ואם נהגו הפוך הגט נפסל.
5היקיף ראשו שלזה בצד ראשו שלזה והעידים באמצע שניהם פסולין – כתב על טופס אחד שני גיטין, האחד מאמצע הדף ולמטה והאחר הפוך, מאמצע הדף ולמעלה והכתב כלפי מעלה, כך שראשי הגיטין סמוכים זה לזה, והעדים באמצע. שניהם פסולים, משום שבכל גט העדים חתמו בראש הגט ולא מתחתיו.
6בעדי הנוסח של הענף הבבלי מופיע מקרה נוסף: סופו של זה בצד סופו של זה – שני גיטין ברצף על הדף, האחד מלמעלה למטה והאחר מלמטה למעלה, והעדים באמצע – בין שני הגיטין, את שהעדים נקרין עמו כשר – הגט שהעדים חתומים בו באותו כיוון כמו הגט עצמו כשר.
7ראשו של זה לצד סופו שלזה והעידים מלמטן – כתב שני גיטין בטור אחד. את הגט השני כתב מתחת לגט הראשון, וחתימות העדים בסוף הגט התחתון.
8את שהעדים נקרים בסופו כשר – הגט שהעדים מתחתיו כתובים ברצף עם הגט כשר, והשני פסול. אפשר גם לפרש ששני הגיטין כתובים זה מתחת לזה, האחד מלמעלה עד אמצע הדף והאחר מתחתית הדף ועד אמצעו, והעדים מתחת, כלומר בתחתית הדף. הגט הכשר הוא זה שהעדים חתומים בסופו. לכאורה אמנם החתימה רחוקה ממילות הגט הגט הראשון (העליון) אך אין פה אלא אותיות חסרות משמעות המצויות בין הגט (העליון) לחתימה. עם זאת קובעת המשנה שהעדים חתמו רק על הגט האחרון (התחתון), ואין השטר מהווה עדות לחתימה על השטר התחתון.
9בכל ההלכות במשנה אין מדובר על נתינה. בסופו של דבר צריכה להיות נתינה לאישה. אגב אורחא שומעים אנו שאין קורעין את הגט 49 ראו דיוננו לעיל פ"ו מ"ב. אלא הוא ניתן לאישה השנייה. אם היו קורעים את הגט כנוהל קבע, אי אפשר היה להעלות על הדעת אפשרות של כתיבת שני גיטין על נייר (או קלף) אחד. 50 ראו הדיון לעיל פ"ו מ"ב, מרגליות, החילוקים סעיף יג.
10בענף הבבלי המקרה דומה, אך שונה בפרט חשוב – ראשו של זה בצד סופו של זה והעדים באמצע את שהעדים נקרים בסופו כשר – שני גיטין כתובים כסדרם בזה אחר זה, והעדים אחרי הגט הראשון, כלומר באמצע הדף. הגט העליון כשר כי העדים מתחתיו. נוסח זה נראה כתיקון.