משנת ארץ ישראל על משנה כתובות א:י

1אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מן העין ונאנסה – המשנה מביאה כסיכום למחלוקת בין רבן גמליאל ורבי אליעזר לרבי יהושע מעשה שמעיד עליו רבי יוסי בן דור אושא בעקבות דבריהם של החכמים מימי יבנה הראשונים. בירושלמי (כה ע"ד) מוסר רבי יהודה בשם רב: "כהן (צ"ל: בהן) קרונה שלציפורין הוה עובדא", כלומר המעשה היה במעיין של ציפורי. הצורה הנכונה היא "קרינה", מקורה ביוונית (κρήνη – krene) ופירושה מעיין, ולא במילה קרון = עגלה. הוא שמספר רבי אלעזר בשם רבי חנינא: "רבי נטע נטיעה בפורים ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז" (בבלי, מגילה ה ע"א-ע"ב). במסכת שלנו בבבלי (טו ע"א) נמסרו דברי רב בלשון "קרונות של ציפורי" והסוגיה הבינה שהמעשה היה בקרונות שעברו בציפורי, ועל פי סוגיה זו פירשו המפרשים אף את המעשה ברבי במסכת מגילה. אף מן המשך דברי המשנה ברור שהמעשה היה במעיין של ציפורי שאליו יורדים מן העיר, וכבר בעל הערוך בערך "קרינה" (כרך ז עמ' 205) פירש כהלכה: "מים נובעים וקרים" 78 ראו דברי פיניליש, דרכה של תורה, עמ' 53. פירוש הבבלי שהכוונה ל"קרון", כלומר לשיירה, גרר תובנות הלכתיות שאינן כפשטו של סיפור המעשה. (איור 10, תמונה 5).

2התלמודים פירשו שההערה שבקרונה של ציפורי היה המעשה היא חלק מפרשנות הלכתית, ומדובר במקרה שיש כאן "תרי רובי" (רוב אנשי ציפורי ורוב הטובלים במעיין או המשתתפים בשוק שאליו באו הקרונות), ונחלקו התלמודים מהם הקרונות, והפרשנים מהם שני ה"רובים". ברם, פשוט יותר ששאלת "תרי רובי" לא עלתה במשנה והעדות שהמעשה היה בקרונה של ציפורי הוא תיאור טכני של המקרה, ללא משמעות הלכתית.

3אמר רבי יוחנן בן נורי – רבי יוסי בן העיר ציפורי מוסר את המעשה ואת פסק דינו של רבי יוחנן בן נורי. רבי יוחנן בן נורי ישב, כפי המשמע, בסביבה, וחכמים עולים אליו לעירו 79 ירו', עירובין פ"א ה"ט, יט ע"ג; סוכה פ"א ה"א, נב ע"א; כלאים פ"ד ה"ד, כט ע"ב. , אך הוא היה לעתים בציפורי ורבי יוסי מוסר על הכרעותיו בהלכה ועל מעשיו בציפורי 80 תוס', כלים בבא בתרא רפ"ב, עמ' 591; שביעית פ"ד הי"ג; מגילה פ"ב ה"ד. . רבי יוחנן בן נורי חי ופעל בבית שערים. אחת העדויות על פעולותיו בבית שערים היא מלפני מרד בר כוכבא. הוא נפגש עם רבי יוחנן בן ברוקה שלמד ביבנה, ואפילו בנו הספיק עוד ללמוד שם (תוס', יבמות פ"ו ה"ו; הי"ג). עדות אחרת לכך מוסר רבי יהודה הנשיא מהחצי השני של המאה השנייה (תוס', תרומות פ"ז הי"ד ומקבילות). מעט מאוחר יותר עבר רבי יוחנן בן נורי להתגורר בגניגר הסמוכה, לשם "הלך אליו" רבי יהושע בן קרחה, מחכמי דור אושא (ירו', עירובין פ"א ה"ט, יט ע"א; כלאיים פ"ד ה"ב, כט ע"ב ומקבילות). ייתכן גם שרבי יוחנן זה נדד בין גניגר ובית שערים. גורלם האישי של רבי יוחנן בן נורי ורבי יוחנן בן ברוקה מסמל, כנראה, את גורלו של האזור (הגליל) בדור יבנה. רוב חכמי דור יבנה שחיו בימי מרד בר כוכבא נהרגו (רבי עקיבא, רבי ישמעאל, רבי חנינא בן תרדיון, בן עזאי, בן זומא ואחרים) 81 עם זאת, לגבי חלק מהחכמים ייתכן שמתו על משכבם בשלום קודם למרד, כגון יהודה בן בבא שעל דרך מותו מסורות מוחלפות. כן לא ברור גורלו של רבי אלעזר המודעי, של רבי אלעזר בן עזריה ושל אחרים. בגזרות הדת בעקבות המרד; שני החכמים הללו שרדו, אך שניהם לא הפכו לחכמים חשובים והיקף פעילותם נותר מצומצם.

4אם רוב העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה – בדפוסים שלפנינו: "אנשי העיר", ואינו בכל כתבי היד, ספרי ראשונים ודפוסים ראשונים, ו"מלת 'אנשי' מחקה ה"ר יהוסף ז"ל" (מלאכת שלמה). התינוקת ירדה למעיין למלאות מים ונאנסה. אנו מניחים שנאנסה בידי אחד מבני העיר ציפורי, והיות שרוב אנשי העיר משיאים לכהונה הרי היא כשרה להינשא לכהונה. החשש הוא שנאנסה בידי עבד, נתין או ממזר ובשל כך נפסלה מלהינשא לכהן, כפי שפירשנו במשנה ח. המשנה אמנם עוסקת בדינה של האישה עצמה אך ברור כי יש לכך השלכות אף על הוולד, במקרה שהאישה הרתה מאונס זה.

5המשנה שלנו מצטרפת לסדרת עדויות על כך שבימי תנאים היוו היהודים רוב מוחלט באזור. האפשרות שהנערה נאנסה בידי גוי אינה עולה, לא משום שהגויים מקפידים יותר על דיני אונס אלא משום שהם אינם באים בחשבון כלל, זאת אף על פי שבציפורי היה מיעוט נכרי של ממש. עם זאת, רבי יוחנן בן נורי אומר שמקום השיירות שבגליל הוא כסתם גליל, שרובו יהודי. יתר על כן, הוא מדגיש שאין צורך כלל לבדוק אם רוב אנשי העיר גויים או יהודים, ברור שרובם יהודים. השאלה היא אם רובם "מיוחסים" ומשיאים לכהונה.

6המשנה הקודמת עסקה בנאמנות האישה, ובמשנתנו אין עדות של האישה. עם זאת, ודאי שמשנתנו אינה כרבי יהושע, שהרי רבי יהושע ביטל את עדות האישה וקבע שהוולד ממזר ומשנתנו מהלכת בשיטה שהוולד כשר. רבן גמליאל ורבי אליעזר קבעו שהוולד כשר, ואפילו כהן, על סמך עדותה. אין להם כל עמדה בנושא של משנתנו, שהרי אין בה עדות הנערה. עם זאת, רוח הדברים המקלה ומכשירה את הוולד קרובה לשיטתם.

7תנאי דור יבנה עסקו במצב שבו גישתנו אל המידע עוברת דרך האישה, שכן היא יודעת מי היה בן הזוג. כיוון שכך, נאמנותה של האישה עומדת במרכז הדיון. לעומת זאת, במשנתנו סביר להניח כי אף האישה אינה יודעת את זהותו של האנס ("בשותקת"), ובשל כך אין הנאמנות רלוונטית. חידושו של רבי יוחנן בן נורי הוא כי כדי להכריע בדבר מעמדה של האישה אנו נזקקים לכלים הסתברותיים. עם זאת, ראוי לציין שמשנתנו מתעלמת משאלת עדות האישה, וכאילו זו איננה קיימת ואין שואלים אותה כלל כיצד היה המעשה.

8מכל מקום, לדעתו של רבי יוחנן בן נורי השתוקי (שעליו מדברת משנתנו) כשר, בניגוד למשנת קידושין (פ"א מ"א-מ"ג). המשנה שם איננה מזכירה כל ניסיון לבירור הסתברותי מיהו אבי הילד, הרי בדרך כלל אכן סתם שתוקי הוא מיהודי כשר, שהרי עד סוף תקופת האמוראים היו היהודים רוב מוחלט באזור. חידושו של רבי יוחנן בן נורי הוא שהמקרה שלנו איננו מקרה מיוחד. אמנם בציפורי יש יותר נכרים, אך במקרה זה רוב הפוקדים את המקום הם יהודים, כמו בכל הגליל. לכן אין לו דין מיוחד, וסתם שתוקי בגליל היהודי הוא בן כשר של יהודי.

9כמחלוקת על השתוקי המחלוקת על האסופי (מי ששני הוריו אינם ידועים). בכך עוסקת משנת קידושין, ואין בה עניין למשנתנו.