משנת ארץ ישראל על משנה כתובות ח:ד
משנת ארץ ישראל על משנה כתובות · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Ketubot 8:4
Open in the reader →1רבי שמעון אומר מקום שייפה כוחו בכניסתה הורע כוחו ביציאתה – רבי שמעון מנסח את עמדת חכמים בצורה כללית. זו דוגמה נאה לתהליך עיצוב ספרות התנאים. ההלכה הראשונה היא קזואיסטית למחצה, כלומר מנוסחת כמקרה כללי 22 בניגוד לניסוח קזואיסטי מלא שהוא תיאור של מקרה פלוני, מעין "היה לו שדה חיטה בשל בחלקו". לניתוח הכללי ראו במבוא הכללי לפירוש המשניות. . רבי שמעון מנסח אותה הלכה ככלל רחב המנוסח בצורה חידתית במקצת. כללים מעין אלו מצויים בספרות התנאים, אך אינם תדירים 23 כגון משנה, בבא קמא פ"א מ"ב; ברכות פ"ו מ"ז; פאה פ"ו מ"ד; דמאי פ"ב מ"ד; תוס', פ"ז ה"ט ועוד. לעתים הניסוח של הכלל נשמע חידתי וסתום, כמו במשנתנו. במשנה ב לעיל הוצג כלל אחר של רבי שמעון. .
2מקום שהורע כוחו בכניסתה ייפה כוחו ביציאתה – רבי שמעון מצביע על סימטריה בין שני מקרים, כך שבמקרים שניתן לה יתרון כספי בכניסה לנישואין יש לה חיסרון ביציאתה, כלומר בגירושין, ולעומת זאת במקרים שבהם יש הפסד כספי בנישואין יהיה לה יתרון כלכלי בגירושין.
3בדפוסי הבבלי המאוחרים נוספה כאן המילה "כיצד", ואכן ההמשך הוא הסבר לכלל של רבי שמעון 24 המילה "כיצד" חסרה גם בכל כתבי היד והדפוסים הראשונים של המשנה ושל הבבלי. . במקרה זה ההסבר איננו מאוחר לניסוח הכלל; לכלל עצמו כמעט אין משמעות ללא ההסבר המפרט ומסביר את התעלומה שבניסוח הראשון.
4פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה – זו הדוגמה או הפרשנות לכלל של רבי שמעון. פרות מחוברים בעת הנישואין הבעל אוכל אותם כדעת חכמים לעיל, ואם התגרשה היא מקבלת חזרה את הקרקע עם הפרות שעליה, ותלושין מן הקרקע בכניסתה שלה – כרישא של המשנה הקודמת, וביציאתה שלו – בעת הגירושין הוא מקבל את הערך הכספי של הפרות. התוספתא אף מדגישה שהבעל רשאי לקטוף את היבול לפני הגירושים ובכך להרוויח (פ"ח ה"ב).
5הסברנו את רבי שמעון כחכמים, וכל חידושו הוא בניסוח הכוללני ובקשר שבין "כניסתה" ל"יציאתה". ברם, הבבלי כדרכו מתקשה לקבל מצב שבו תנא אחד חוזר על דברי חברו, ומוצא נפקא מינה בין דעת חכמים לדעת רבי שמעון. כאמור, לפי דרכנו אנו מפרשים שרבי שמעון אינו מחדש להלכה אלא מנסח ניסוח מקביל 25 לדיון עקרוני בשאלה זו ראו המבוא הכללי לפירוש המשניות. .
6המשנה ערוכה בסגנון של כללים, "יפה כוח זה מזה". הניסוח כוללני, ויש בו מרכיב של מעין חידה. סגנון עריכה דומה מופיע במשנה ובברייתות לעתים נדירות 26 משנה, נדרים פ"י מ"ב; מנחות פ"ו מ"ב; תוס', פ"ב ה"א; פאה פ"ג ה"ז, ועוד. .