משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ד:ח
משנת ארץ ישראל על משנה כלאים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Kilayim 4:8
Open in the reader →1הנוטע שתי שורות – הן מהוות, לדעת בית הלל, כרם, כמות ששנינו לעיל במשנה ה, ואין ביניהן שמונה אמות – אם אין ביניהן שמונה אמות, לא יביא זרע לשם – אולם אם המרחק בין שורה לחברתה שמונה אמות או יותר, אין שתי השורות מצטרפות לכרם. הגפנים נידונות כגפנים יחידות, ניתן להביא ביניהן זרע ואין חובה להרחיק יותר משישה טפחים בין השורה לזרעים. בתלמוד הירושלמי: "אמר רבי זעירא שמונה חוץ ממקום כרתין" (כט ע"ג), כלומר שמונה אמות נמדדות מחוץ לכורת, לגזע העץ.
2היו שלוש – שורות, אם אין בין שורה לחברתה – בין שורה לשורה, שתים [ שש 29 "שתים עשרה" רק בכ"י קופמן, ואולי אינו אלא שיבוש. אולם "שתים עשרה" חוזר אף בהמשך המשנה. ביתר עדי הנוסח "שש עשרה". ] עשרה אמה לא יביא זרע לשם – שלוש שורות הן "כרם גדול", כלשון הירושלמי בסוגייתנו, ואין להביא זרעים לתוכו אלא אם יש בין שורה לשורה שטח פנוי של שש עשרה אמה, כדין "קרחת הכרם" שמותר להביא לשם זרע אם "היו שם שש עשרה אמה" (לעיל מ"א).
3רבי אליעזר בן יעקב אומר משם חנינא 30 כך בכתיב הארץ-ישראלי, והכתיב הבבלי הרווח הוא "חנינה" או "חנניה" (כך ב- א, ג5, ג8, ז, כ, ל, מ, פ, ש). בן חכינאיי אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחברתה שתים [ שש ?] 31 ראו ההערה שלפני הקודמת. עשרה אמה לא יביא זרע לשם – כרם שהיו בו שלוש שורות וחרבה האמצעית ולא נשתיירו בו אלא שתי שורות, הכרם נידון כ"כרם גדול", ואם אין בו שש עשרה אמה בין השורות אין להביא ביניהן זרע. המשנה מוסיפה: שאילו מתחילה נטען – לשתי שורות אלו, היה מותר בשמונה אמות – אילו מראש נטעו רק שתי שורות היה מותר להביא זרע ביניהן, אם המרחק ביניהן היה שמונה אמות, כפי ששנוי בראש המשנה. אולם כשבכרם היו שלוש שורות והשורה האמצעית חרבה – הכרם נשאר ככרם גדול ואין להביא זרע לתוכו אלא אם כן יש ביניהן שש עשרה אמה.
4ההלכה על קרחת הכרם ושש עשרה האמות נשנתה כמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל, ולאחר מכן נשנתה ההלכה ששלוש שורות הן כרם גדול ואין להביא זרע לתוכו אלא אם כן יש בו כמידת קרחת הכרם. לאחריה, בדור יבנה, שנה חנינא בן חכינאי שאף אם השורה האמצעית חרבה נשארה אותה מידה. רבי אליעזר בן יעקב מהלך בשיטת בית הלל שמותר לזרוע בכרם שחרב ונמצאו בו שש עשרה אמה פנויות מגפנים (לעיל מ"א), מצד שני הוא מקבל את שיטת בית שמאי ששורת גפנים אחת היא כבר כרם, כמו בית שמאי ובניגוד לבית הלל (לעיל מ"ה), וכבר הירושלמי (כט ע"ג) מדגיש זאת. משנה זו מצטרפת לסדרה ארוכה של הלכות שהן בשיטת בית שמאי. אמנם במרביתן נדחתה דעתם של בית שמאי, אבל כמות החריגים גדולה והיא בבחינת תופעה רחבת היקף 32 לרשימה חלקית ראו ספראי, הלכה כבית הלל. . ייתכן שכבר הרישא הנוקטת במידה זו של שש עשרה אמה היא כבית שמאי, ולבית הלל נדרשות עשרים וארבע אמות. אבל אין הכרח בכך, שכן ייתכן שבית הלל החמירו רק בכרם חרב ולא בכרם שמלכתחילה ניטע במפוזר.
5חנינא בן חכינאי היה מתלמידיו הראשונים של רבי עקיבא, וחברם של אלעזר בן מתיא ושמעון בן זומא (תוס', ברכות פ"ד הי"ח). לפי המסורת הוא נהרג בגזרות הדת שבעקבות מרד בר כוכבא ולא זכה להיסמך, על כן אין הוא נושא את התואר "רבי", אם כי בכמה כתבי יד ועדויות ראשונים נוסף מתוך שגרה רבי או ר' 33 ב, ג8, כ, ס. . רבי אליעזר בן יעקב מוסר את דבריו. מסתבר שהכוונה לרבי אליעזר בן יעקב השני, שהיה מתלמידיו האחרונים של רבי עקיבא, אותה קבוצה של תלמידי רבי עקיבא ששרדו לאחר מלחמת בר כוכבא ושיקמו את חיי התורה באושא (ירו', חגיגה פ"ג ה"א, עח ע"ד; שיר השירים רבה, פ"ב ה).