משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ה:ג
משנת ארץ ישראל על משנה כלאים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Kilayim 5:3
Open in the reader →1חריץ שהוא עובר בכרם – חריץ באדמת הכרם, בדרך כלל היה זה ערוץ לניקוז המים או גיא מתון, עמוק עשרה ורוחב ארבעה – החריץ עמוק עשרה טפחים ורוחבו ארבעה טפחים. מידות אלו אינן משקפות מצב רֵאלי אלא הן המידות הקבועות בהלכה כדי ליצור רשות משפטית אחרת, רבי אליעזר בן יעקב אומר אם היה מפלש מראש הכרם ועד ראשו 9 כך בנוסחאות מהטיפוס הארץ-ישראלי. בכ"י לידן היה כתוב "ראשו", ותוקן "סופו". במלאכת שלמה: "מראש הכרם ועד סופו. אית דגרסי ועד ראשו, וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל". – אם החריץ עובר על פני כל הכרם מראשו ועד סופו, הרי זה נראה כבין שני כרמים – החריץ המפולש מראש הכרם ועד סופו נותן לכרם מראה של שני כרמים, וזורעין בתוכו ואם לאו – שאינו מפולש לכל אורך הכרם, הרי הוא כגת – הרי הוא כגת בתוך הכרם, שהגת לעולם אינה עוברת לכל אורך הכרם, ובגת חלוקים חכמים ורבי אליעזר כפי שמפורש בהמשך המשנה: הגת שבכרם – שחרבה ואינה משמשת עוד כגת אם היא עמוקה עשרה ורחבה ארבעה רבי אליעזר אומר זורעין בתוכה וחכמים אוסרין – מן הדברים משתמע כי רבי אליעזר בן יעקב סובר כחכמים שהגת היא חריץ שאינו מפולש ואסור לזרוע בתוכה 10 ב- ס: "זורעים בתוכה דברי רבי אליעזר", והיא היא. .
2הלכה זו שנויה בתוספתא בשינוי מונח, סדר, שמות החכמים והמבנה של המשנה, וכך היא שנויה: "חריץ שעובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה, רבי ליעזר אומר זורעין בתוכו שלשה זרעונין, אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. אמר רבי ליעזר בן יעקב נראין דברי רבי ליעזר (בן יעקב) 11 חסר בכ"י ערפורט ודפוס ראשון, ואינו אלא שיבוש בכ"י וינה. בחריץ מבורץ" (פ"ג ה"י). במקום "מפולש" במשנה נשנה בתוספתא "מבורץ", כלומר מפורץ, והיא היא. במשנה אמורה ההלכה בשם רבי אליעזר בן יעקב, ורבי אליעזר נזכר בהלכה כשהחריץ אינו מפולש ואינו חפור אלא על חלק מן הכרם, כשהוא עשוי כגת. אולם בתוספתא ההלכה אמורה בחריץ בסתם בשם רבי אליעזר, ורבי אליעזר בן יעקב אומר שנראים דבריו בחריץ מבורץ-מפולש, ובמשנה נשנית הלכה זו וכפירושו של רבי אליעזר בן יעקב בשמו. סביר להניח כי הניסוח במשנה הוא מעין סיכום ושלב שני בהשתלשלותה של ההלכה.
3הגת היא, כידוע, המתקן לדריכת הענבים (איור 41). המתקן מורכב מבור איגום ומשטח דריכה, ושניהם היו מרוצפים באבן. בדרך הטבע אי אפשר לזרוע בתוך הגת אלא אם ביקעו את הסלע או את הריצוף, על כן פירשנו שהגת כבר אינה מתפקדת. מכל מקום, הגתות נחצבו בדרך בתוך הכרם או בשוליו. אנו מוצאים ברחבי הארץ מאות גתות, כמעט כולן בשטח החקלאי. גתות בודדות נבנו ביישוב הבנוי, בדרך כלל בבתי אחוזה או במנזרים.
4שומרה שבכרם – הערוך מפרש "בית דירה שעושין לשומר השדה עשויה בקנים בקש או בעצים" (ערך "שמר" כ"ח, עמ' 106). בעל הערוך פירש כן משום ששורש המילה הוא שמ"ר. בפועל נזכרת השומרה כאחד המבנים מרמה נמוכה הנמצאים בשדה. המשנה אומרת: "המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצורכה, ואת הקנים שבכרם שהם לצורכו, ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע, ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע, ואת השומרה שאינה עשויה בטיט" (בבא בתרא פ"ד מ"ח), אבל לא מכר את השומרה המחוברת בטיט (שם, מ"ט). הכלל הוא שאם מכר אדם שדה סתם – כל המתקנים ברמה נמוכה נמכרים עמו, אבל מטלטלין אינם נמכרים וכן מבנים ברמה גבוהה. שומרה רגילה עשויה, אפוא, מחומר נייד (עצים וקנים), אבל יש שקיבעו אותה בטיט ואז היא מבנה של ממש. השומרה שימשה מגורים בעונה הבוערת כמו המגדל או הבורגין, אך ברמה נמוכה מהם.
5גבוהה עשרה – טפחים, ורחבה ארבעה זורעין ( בראשה ) [ בתוכה ] – "בראשה" רק בכ"י קופמן, וכנראה זה שיבוש, אם היה שער כותש – אם הענפים של הגפנים מתחברים זה בזה מעל השומרה, אסור – לזרוע בתוכה. "שער כותש" נזכר אף במשנת פאה פ"ב מ"ג. המשנה בפאה מלמדתנו שגדר מפסיקה בין שדה אילן לחברו, אך אם היה שער כותש אף הגדר אינה מפסיקה ונותן פאה לכול.