משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ו:ז

1עריס שהוא יוצא מן 26 מלאכת שלמה: "ואית דגרסי עם הכתל", והם א, ב, ג5, ט, ן, פ. הכותל מתוך קרן וכלא – בכל הנוסחאות האחרות: "וכלה", ופירושו: שני כתלים סמוכים זה לזה ובקרן שבזווית נטוע הגפן אשר בדיה מונחים על הקרן, וכלה (העריס מסתיים) בקרן ואינו מתפשט לשני צדי הכתלים. יש שמפרשים 27 לונץ בפירושו לירושלמי, עמ' 64. את המילה "וכלה" כשם עצם: העריס יוצא מן הכותל מתוך קרן וכלה, כלומר מתוך הזיז שמקיף את הגדר או את הקרן, וכמו ששנינו במשנת בבא בתרא ובתוספתא: "ואת התנור שלושה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה" (משנה, פ"ב מ"א; תוס', פ"א ה"ג). הכליא בולטת מעל השפה, ושלושה טפחים מן הכליא הם ארבעה מן השפה. מקור המילה הוא ביוונית, κοιλία – בטן, כלומר בולט כבטן.

2נותנין לו עבודתו – שישה טפחים (או שלושה, כמו שהוגדר המונח במ"א לעיל), וזורע את המותר – שבין שני הכתלים, שכן אין לו דין עריס, שהרי אינו נטוע לצד הכותל ואינו מצטרף לגפנים הנטועים ליד הכתלים.

3רבי יוסה אומר אם אין שם – בין הכתלים, ארבע אמות לא יביא זרע לשם – זו דעתו של רבי יוסי לעיל (פ"ה מ"ד) בגפן שהיא נטועה בגת או בנקע, שתנא קמא אומר שנותנים לה עבודתה וזורע את המוֹתר ורבי יוסי אומר שאם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם. התלמוד הירושלמי (ל סע"ג) מסביר את המיוחד בהלכה של נטיעה בגת או בנקע ואת המיוחד בהלכת עריס. כדברי רבי יוסי כמעט בכל עדי הנוסח שבידינו, אבל ב- ז (כתב יד לאו) "אם יש שם", וכן מעיד בעל מלאכת שלמה בשם "רוב הספרים", וקשה ליישב גרסה זו.