משנת ארץ ישראל על משנה מדות א:א

1בשלשה מקומות הכהנים שומרין בבית המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד – עד כאן משנתנו חוזרת על פתיחתה של מסכת תמיד. אין כאן רק העברה, אלא ששתי המסכתות מכילות חומרים קרובים הבאים לביטוי בסדרת משניות. תמיד עוסקת בתפקידי הכוהנים ובסדר התמיד (המתחיל בלילה שלפני היום), ומשנתנו בסדרי השמירה. בשאלת היחס בין המשניות דנו במבוא. לפי משנת תמיד המדובר ביחידות השמירה הליליות, ולא במשמרות יום.

2והלוים בעשרים ואחת מקום – תפקיד הלוויים לשמור על המקדש מופיע במקורות רבים, ועיקרו מתואר בספר דברי הימים א פרק כו 1 פילון, על החוקים א, 151, ועוד. . במשנה מובא פירוט נקודות השמירה.

3חמשה על חמשה [ מ ] שערי הר הבית – השמירה היא על כל הר הבית, חמשת השערים יפורטו להלן במשנה ג, ארבעה על ארבע פינותיו – של הר הבית, מתוכו – הם ניצבים בתוך מתחם הר הבית. אם כן הם לא נועדו למנוע כניסת מסתננים, לשם כך היו צריכים להתייצב על החומה, אלא לשמור על השקט במתחם עצמו.

4חמשה על חמשה [ מ ] שערי העזרה – בכתב היד נכתב תחילה "חמשה שערי העזרה" ותוקן ל"חמשה משערי העזרה", ללמדך שהיו עוד שערים, כאמור במשנה ד. הנוסח "משערי" מופיע גם בכתבי היד הטובים, אך איננו בדפוסים (כבר ב-מנ האות נעדרת). לפי מצב עדי הנוסח נראה שהתוספת "משערי" היא מקורית. לעזרה היו שבעה שערים, כפי שנראה במשנה ד. בפועל היו בעזרה יותר שערים, כפי שנראה שם, אלא שהשאלה היא מה נקרא "שער" ומה "פשפש". על כן המספר של חמישה שערים אינו צריך להיראות כה מוזר. עם זאת נראה שלפנינו מניין אחר, קדום יותר, שבו נמנו רק שני שערים פעילים מכל צד (צפון ודרום) וכמובן שער מזרחי. לרשימת חמשת השערים יש להוסיף את הלשכות שבהן שומרים הכוהנים, שתיים בצפון (מוקד וניצוץ) ואחת בדרום, אחת נוספת בלשכת הקרבן, ולהלן נדון אם היא לשכה נוספת.

5ארבעה בארבעה פינותיה – של העזרה, מבחוץ – המשמר היה בחיל, אחד בלישכת הקרבן – לשכת הקרבן היא כנראה לשכת הטלאי (טלאי הקרבן) הנזכרת במשנה תמיד פ"ג מ"ג ולהלן מ"ד (בבלי, יומא טו ע"ב). לשכה זו הייתה אחת מלשכות המשנה של בית המוקד, ובבית המוקד היה פשפש לחיל ופשפש לעזרה, כך שלמעשה היה זה שער נוסף שאינו נמנה עם חמשת השערים שבראשית המשנה. ייתכן ששער הקרבן הנזכר להלן (מ"ד לפי כתב יד קופמן) הוא בעצם שער בית המוקד. מיקומה של לשכת המוקד יידון במשנה ו. אם כן לשכה זו נבחרה משום שהיה בה שער ודרכה פתחו את הכניסה לעזרה בבוקר (תמיד פ"א מ"ג), ואחד בלשכת הפרכת – בלשכת הפרוכת נשמרו הפרוכות המהודרות של בית המקדש. איננו יודעים היכן שכנה לשכת הפרוכת. ההיגיון התפעולי אומר שהפרוכות הכבדות עד למאוד (משנה, שקלים פ"ח מ"ה) 2 נאמר ששלוש מאות כוהנים הטבילו אותה. בפירושנו ראינו גוזמה בדבר, אבל ודאי שהייתה כבדה, שכן יריעת בד שעובייה טפח ושטחה 400 אמה מרובעות (20x20 אמה), יותר מ-100 מ"ר, שוקלת עשרות רבות של ק"ג. אוחסנו קרוב לשער האולם, כלומר באחת הצלעות של עזרת ישראל, אך במקדש לא שרר רק היגיון תפעולי, וללא ראיה קשה לשער את מיקומה של לשכת הפרוכת. יש להניח שבלשכת הפרוכת גם ארגו את הפרוכות. כפי שהראינו בפירושנו לשקלים פ"ח מ"ה, את הפרוכות ארגו נשים צעירות (בתולות) מבנות נכבדי ירושלים. על כן אנו משערים שהלשכה שכנה לכל היותר בעזרת ישראל, וליתר דיוק באותו חלק שאליו גם נשים רשאיות להיכנס (וכן גברים) בשעת הצורך, כלומר בשעת עבודתן (כלים פ"א מ"ח). השערה נוספת היא ששער הנשים הנזכר להלן הוא השער שדרכו נכנסו במיוחד הנשים. לפיכך ייתכן שדרך שער זה נכנסו האורגות, וממילא מובן הכינוי "שער נשים".

6רב יהודה מסורא קושר בבבלי את הרשימה לרשימה אחרת המצויה בדברי הימים: "אמר רב יהודה מסורא, ואמרי לה במתניתא תנא: דכתיב (דברי הימים א כו יז-יח) למזרח הלוים ששה לצפונה לוים ארבעה לנגבה לוים ארבעה ולאסופים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר..." (תמיד כז ע"א). עלינו להתחיל בספר דברי הימים עצמו. ספר דברי הימים נכתב בשלהי התקופה הפרסית. הוא מתאר את חלוקת משמרות הכוהנים והלוויים, ומייחס אותה לימי דוד. הייחוס לימי דוד נזכר רק לגבי חלק מהפרטים. מצד שני, לפחות חלק מהרשימות הן במפורש רשימות מאוחרות, מימי ראשית בית שני, עת נכתב הספר. הרשימה בדברי הימים מונה 24 נקודות משמר סביב הר הבית, במובנו הרחב של המונח "הר הבית", כלומר בלב ירושלים, לפי הפירוט הבא:

7צד מזרח – שלמיהו 6 משמרות,

8צד צפון – זכריה בנו 4 משמרות,

9דרום – עובד אדום (כולל בית האסופים, שהוא מקום המחסנים?) 8 משמרות (4 לדרום ו-4 לבית האסופים),

10מערב – שופים וחוסה (כולל שער השלכת והמסילה [הדרך העולה להר ממערב]) 6 משמרות (4 לפרבר ועוד 2 למסילה),

11סך הכול 24 משמרות, אולי כנגד 24 משפחות המשוררים (דברי הימים שם פכ"ה), שהן אולי 24 משמרות הלווייה שעבדו באותה שיטה כמו 24 משמרות (משפחות) הכהונה.

12חלק מהפסוקים עמומים וניתן לפרשם בדרך שונה. הבבלי מניח שמשמרות אלו זהות לאלו שבמשנה ומתקשה, הרי ברשימה 24 נקודות משמר, על כן הוא מתרץ את הרשימה כך שמספר נקודות השמירה יתאים לזה שבמשנה. ברור שהרשימה בדברי הימים שונה. היא משקפת את ימי בית ראשון או ראשית ימי בית שני, וכוללת שער (שלכת) שאינו מוזכר ברשימות האחרות ואיננו יודעים היכן שכן. מכל מקום החלוקה שונה, כל השומרים פזורים מסביב להר הבית (מחוץ או בפנים), והחלוקה אינה דומה למשנה.

13המילה "פרבר" מתארכת את הרשימה של דברי הימים לימי השלטון הפרסי, או אולי אפילו מאוחר יותר, לתקופה ההלניסטית הקדומה. המילה היא פרסית או יוונית 3 בלשון חז"ל פרבר הוא שכונה. המילה היא פרסית או יוונית במקורה, ראו ערוך השלם ערך פרוור (כרך ו, עמ' 416) וערך פרבר (שם, עמ' 408) (שתי ההצעות סבירות). כך או כך, היא משקפת את ימי בית שני ולא את לשון ימי בית ראשון. , ובמקרה זה קשה לאחר את ספר דברי הימים לימי השלטון היווני, ויש להניח שהמילה משקפת שימוש במינוח פרסי. המילה התגלגלה לאחר מכן ליוונית ומופיעה בספרות חז"ל כמונח לשכונה (כמו בימינו, משנה, חלה פ"ד מי"א), או לתוספת אגף לבניין, או מחסן מחוץ לבניין 4 ההסבר בבבלי, תמיד כז ע"א, הוא כנראה דרשה. .

14אם כן, החלוקה של ראשית ימי בית שני שונתה וללוויים נקבעו עמדות שמירה אחרות, בהתאם לשיפוצים השונים בהר הבית, במקדש ובעיר, ואין קשר בין הרשימות.

15ואחד לאחורי בית הכפרת – מאחורי בית הכפורת היה שטח ריק בין קודש הקודשים וחומת הר הבית, שם הייתה נקודת שמירה. שם גם היו כנראה שער או פשפש שעליו שמרו. את המקורות על משמרות הלווייה נציג בפירוש המשנה הבאה.

16המספר של 21 נקודות שמירה נראה חסר ערך ספרותי, הווה אומר שהמסורת אכן משמרת את משמרות הלוויים כפי שנשתמרו בזיכרון הלאומי, ואיננה פיתוח דרשני ספרותי. את מקומות השמירה הצגנו להלן באיור 68.

17ניכר שהשמירה כלפי צפון מתוגברת (בעיקר על ידי כוהנים). כל השמירה סמלית ומכיוון שכך ייתכן שהדגש הוא כלפי צפון ששם חנה הצבא הרומי (באנטוניה), או משום ש"מצפון תִפָתח הרעה".