משנת ארץ ישראל על משנה מדות א:ו

1ארבע לשכות היו בבית המוקד כקיטונות – קיטון הוא חדר צדדי, פתוחות ליטריקלין – "טרקלין" היא מילה יוונית שמשמעה חדר שבו שלושה ספסלי הסבה (מיטת הסבה היא "קלינה" ביוונית), אבל בספרות חז"ל הטרקלין הוא כינוי לכל אולם, שתים בקודש שתים בחול – גבול העזרה עובר באולם המרכזי, וראשן פספסין מבדיל בין קודש לחול – קו אבני פסיפס מסמן לבאים היכן גבול הקודש, ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טדי קרבן – היא לשכת הטלאים (צריך לגרוס טלה קרבן), דרומית מזרחית היא היתה לשכת עושה לחם הפנים מזרחית צפונית בה גנזו בני חשמוניי את אבני המזבח ששיקצום מלכי יוון – בזמן גזרות הדת שלפני מרד החשמונאים חולל המזבח. בזמן טיהור המזבח התלבטו החשמונאים מה לעשות באבנים, ומסופר: "ויניחו את האבנים בהר הבית במקום מתאים עד אשר יבוא נביא ויורה על אודותן" 33 מכבים א, ד 46. . במגילת תענית מסופר על יום מועד (שאסור להתענות בו) על שום ש"סתור סורגייא מן עזרתא" (כך בכתב יד פ של המגילה – סתרו את הסורגים מן העזרה), בכתב יד א שנוי: "סתרו ית טירתא דעזרתא" (סתרו את הטירה של העזרה) ובכתב יד פ מסופר גם שגנזו את האבנים "עד שיבוא אליהו ויעיד עליהן אם טמאות הן אם טהורות". כל החוקרים שעסקו בנושא הפנו לעדות של ספר חשמונאים ולמשנתנו 34 נעם, מגילת תענית, עמ' 242-239. , ומדובר כנראה במסורת עתיקה.

2צפונית מערבית בה יורדין לבית הטבילה – כמתואר במשנת תמיד פ"א מ"א.

3בפירושנו לתמיד פ"א מ"א ופ"ג מ"ג עסקנו בשאלת בית המוקד במפורט, ראינו שהאולם המרכזי שימש לשנתם של הכוהנים (וכן להלן מ"ח), שם בערה אש כל הלילה (גם בשבתות) ומשם נכנס הממונה לעזרה, כלומר היה שם פתח לעזרה ופתח לחיל. עוד היה שם "בית טבילה" שבו הייתה מחילה שהובילה לבתי הכבוד ולמקווה תת-קרקעי. ראינו שהמסורות השונות חלוקות בכמה שאלות עיקריות, ואנו מפנים את המעיין לדיוננו שם.

4במיקומה של לשכת הגזית נעסוק להלן פ"ה מ"ד.