משנת ארץ ישראל על משנה מדות א:ה

1שבצפון שער ניצוץ – שער ניצוץ נמצא בלשכת בית הניצוץ הנזכרת כמקום שמירה של הכוהנים, וכמין אכסדרה היה – חצר מוקפת עמודים, ועלייה בנויה על גביו שהכהנים שמרים מלמעלה והלוים מלמטן – אם כן, השער הוא כמעין חצר מקורה באופן חלקי. חצרות כאלו רגילות בארכיטקטורה הרומית (איור 84); במקורות אחרים מבנה כזה נקרא "בית שער". לא ברור מדוע דווקא שם הכוהנים שומרים, אבל מידע זה חוזר גם בתמיד פ"א מ"א, ושם נוסף שהשומרים הם ה"רובים", כלומר צעירי הכוהנים. ייתכן ששער הניצוץ מצוי כבר בתחום הקודש שאליו מותרת הכניסה רק לכוהנים. הווה אומר שהוא כנגד המזבח, או כנגד עזרת "בין האולם ולמזבח".

3ופתח היה לו לחייל – כל פתח מהעזרה (מעזרת ישראל או מעזרת נשים) הוא לחיל, שהרי החיל מקיף את כל המקדש ועזרת נשים, שיני לו שער קרבן – במשנה א נאמר שהלוויים שמרו בחמשת שערי העזרה ועוד שומר ניצב בלשכת הקרבן, ובמשנתנו מדובר בשבעה שערים שאחד מהם הוא לשכת הקרבן. מן הסתם לשכת הקרבן ניצבה ליד שער הקרבן. להלן ננצל מידע זה.

4שלישי לו בית המוקד – גם בבית המוקד שמרו כוהנים (לעיל פ"א מ"א), וכפי שעולה ממשנה ג שם היה שער או פשפש מהחיל לעזרה. אם כן שבעת השערים כוללים את חמשת השערים של העזרה ובנוסף להם שער הקרבן שהוא אמנם שער, אבל איננו נמנה עם חמשת השערים, אולי משום שיחידת השמירה שכנה בלשכה ולא רק בשער עצמו. הוא הדין בלשכת הפרוכת: כאן היה פשפש שקישר בין עזרת נשים לעזרת ישראל (איור 85).

6במשנתנו שבעה שערים (שישה ללא שער ניקנור), וכאמור רשימת השערים חוזרת במשנת שקלים ושם נמנים שלושה עשר שערים, ואם נמנה את שער ניקנור כשער אחד הרי שבמשנה שם אחד עשרה שערים, כולל שני שערים במערב (ארבעה מצפון וארבעה מדרום).

7השוואת שתי הרשימות (הטבלה להלן) מצביעה על כך ששער המוקד הוא גם הנקרא שער השיר. לפי ההצעה שפירטנו במבוא בשער השיר נכנסה או יצאה התהלוכה של מקהלת הלוויים. שער זה ניצב היה מול עזרת ישראל, הכי קרוב לשער ניקנור ולמדרגות העזרה. שם רשאי כל ישראל להיכנס, וזה גם הנתיב הקצר ביותר של הלוויים למקום עבודתם (לדוכנם), על מדרגות העזרה. הניתוח המוצע הולם אפוא את שחזור ההיגיון של הטקס, גורם שהצבענו עליו במבוא.

8שערי המקדש (לעיל איורים 24-23)

10כאמור, בספרות חז"ל מצינו שתי מסורות עיקריות. לפי משנתנו, ולדברי אבא יוסי בן חנן (משנה, שקלים פ"ו מ"ג), היו שלושה עשר שערים המנויים כאן, ולפי משנה אחרת היו שבעה שערים בלבד (לעיל פ"א מ"ד) 26 כן יוצא ממשנה א. הכוהנים שמרו בשלושה שערים, והלוויים שמרו בין השאר ב"חמשה שערי העזרה". בשער ניצוץ שמרו גם כוהנים וגם לוויים, כפי שעולה ממשנה ה שם. . בשקלים (פ"ה מ"ב) דובר על שבעה אמרכלים המחזיקים בדלתות העזרה ופותחים אותם, וייתכן ששוב הכוונה לשבעה שערים אלו 27 כך גם הבין הבבלי, תמיד כז ע"א, אלא שהבבלי התקשה משום שהייתה לפניו הגרסה יג גזברים, והוא התקשה במניין השערים. תוך כדי דיון הוצע שם שהיו למקדש שמונה שערים בלבד, בניגוד ליתר המסורות. נראה שהמניין של יג גזברים הוא שיבוש, בהשפעת המניין יג שבמשנה. . את שערי המערב נסביר להלן פ"ב מ"ו.

11ברור שבאופן עקרוני שתי הרשימות (משנתנו והמשנה להלן) נערכו באותו סגנון, ויצאו תחת יד עורך אחד. אלא שמשנתנו אינה מונה את שער העליון, אולי משום שהיה קטן. חשוב יותר ששער הנשים ושער השיר אינם נזכרים, ובמקומם נזכר בית המוקד.

12בשתי הרשימות חסר בית אבטינס הנזכר כמקום של משמרת בתמיד פ"א מ"א ובמידות פ"א מ"א, ובפירושנו לתמיד עסקנו במיקומו. לתוך הרשימות של השערים יש לשבץ את הלשכות המופיעות ברשימה מרוכזת (אך בלתי מלאה) בסוף המסכת.

13עם זאת, עדיין תמוה מה ראה העורך לשבץ בשני פרקי מידות רשימות שונות. הרשימה בשקלים משובצת בתוך פרק העוסק בשלושה עשר, לכן מנויים שם שלושה עשר שערי המקדש, אבל במשנתנו גם להלן ניתן היה להסתפק במניין השערים שלנו. מעבר לכך, לא ברור מדוע לבית המוקד שני שמות אחרים (או אולי אלו שערים נפרדים?).

14גם יוספוס סותר את עצמו באשר למספר שערי המקדש. במקום אחד הוא אומר שלמקדש היו רק שלושה שערים; אלו שבצפון ובדרום היו משולשים, כלומר בכל אחד מהם היו שלוש דלתות, ובמזרח שער אחד, ובסך הכול ניתן לומר שהיו שבעה שערים 28 קד', טו 418. . במקום אחר הוא אומר שהיו ארבעה שערים בדרום וארבעה בצפון, כמו משנתנו, ועוד שני שערים במזרח, האחד שער המקדש והאחר השער המזרחי של עזרת נשים שהיה לפני השער המזרחי של המקדש 29 מלח', ה 198-197. . הוא מדגיש שבמערב לא היה שער, כמו במסכת מדות פ"א מ"ד, ובניגוד למשנתנו. בהמשך הוא חוזר על כך שהיו עשרה שערים, תשעה מצופים בזהב וכסף ואחד מצופה נחושת 30 שם, 201. . השער מצופה הנחושת הוא שער ניקנור שבו עסקנו לעיל (פ"א מ"ג), כפי שנראה להלן. לפי מקור זה, בכל שער היו שתי דלתות. את מקדש שלמה הוא מתאר כאילו היו לו ארבעה שערים, אחד מכל צד 31 קד', ח 96. , וכך המקדש מתואר גם במגילת המקדש.

15ברור, אפוא, שלפנינו לפחות שתי מסורות או שלוש. לפי אחת היה רק שער אחד בכל צד (צפון ודרום), לפי מסורת שנייה שלושה שערים, ואולי זו מסורת אחת והשאלה היא רק האם לראות בכל שער שער אחד או לספור את שלוש הדלתות כשלושה שערים. מכל מקום, מסורת אחרת היא שהיו ארבעה שערים (משנתנו ויוספוס במלח', ה), וכל אחד מהם היה כפול (יוספוס). משנתנו שונה מכל המסורות בכך שהיא קובעת שהיו שערים גם ממערב, אך ראינו שהד לכך יש בתיאור מקדש שלמה. מסורת נוספת היא על חמישה שערים שבהם שמרו (לעיל פ"א מ"ג), אך היא רומזת לפחות לשער שישי (קרבן) שאיננו ברשימה הזאת אבל מצוי ברשימות האחרות.

16מסתבר שכל המסורות הן אמת, אלא שהן משקפות זמנים שונים. נראה שהמסורת על ארבעה שערים בצפון ובדרום היא מאוחרת, שכן יוספוס מתאר אותה תוך אזכור עזרת נשים שבה השער העשירי. כידוע נוספה עזרת נשים למקדש מאוחר יחסית (בימי הורדוס?) 32 ביכלר, עזרת נשים. , ואזכורה הוא מהשלבים האחרונים של ימי הבית. סביר שחלו שינויים בארגון המרחב, ואין להתפלא על הוספת שערים או סגירתם.

17אפשר שהשינוי העיקרי היה עם תוספת עזרת נשים. אמנם ההלכה בחלקה נמנעה בתחילה מלהכיר בשטח זה כמקודש, אבל בפועל היא הייתה חלק מהמקדש. אי אפשר להקיף את המקדש מבלי לכלול את עזרת נשים, ואי אפשר להשתחוות במזרח אלא ממזרח לעזרת נשים. סביר גם שלעזרת נשים עצמה היה לפחות שער אחד. כך בלי עזרת נשים נמנים שבעה שערים ועם העזרה החדשה 9 או 11 שערים. חלק מההבדלים הם בהגדרת השער: האם שער ניקנור הוא אחד או שלושה, והאם שערי המערב נחשבים לשערים. כלומר ההבדלים בין הרשימות הם שילוב של התייחסות שונה לשערים ושינויים כרונולוגיים כאחד (לעיל איור 22).

1815-11 שמירת לוויים בשערי המקדש העיקריים מבחוץ 19-16 שמירה על פינות העזרה מתוכה 20 לשכת הקרבן בקומה שנייה 21 לשכת הפרוכת 22 אחורי הכפורת ניכר תגבור המשמר כלפי צפון, שם שכן האויב (מצודת אנטוניה הרומית), או שמא המניע סמלי, "מצפון תפתח הרעה". " src="https://textimages.sefaria.org/mishnat_eretz_yisrael_tamid_middot/figure_86.png">