משנת ארץ ישראל על משנה מדות ב:ד

1המשנה ממשיכה באותו סגנון של מניית יוצאי הדופן. זה סגנון עריכה מיוחד שהוא חלק מהמבנה הסיפורי של משנת מידות ותמיד, אך מהווה חטיבה עצמאית.

2כל הכתלים שהיו שם גבוהין – הגובה לא נאמר והוא שונה ממקום למקום (גובה ההיכל למשל, לפי המשנה, 100 אמה – להלן פ"ד מ"ו). גובה מקדש יחזקאל היה קנה אחד (שש אמות וטפח), כלומר כ-3.5 מ', בניין גבוה יחסית, אך בעל גובה סביר. המקדש היה גבוה מאוד במונחים קדומים (גם במונחים של בנייה בת זמננו), חוץ מכותל המזרחי – שהיה נמוך יותר, שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה מתכוון ורואה פתחו שלהיכל בשעת הזיית הדם – הכוהן השורף את הפרה יכול לראות את הזיית הדם, כלומר הכותל המזרחי אינו מפריע לו מפני שאינו כה גבוה. גובה הר הזיתים בשיאו כיום הוא בסביבות 820 מ', והמרחק ממנו לחומה המזרחית של הר הבית כ-1000 מ'. הר הבית שוכן על פסגה, אך איננו יודעים באיזה גובה היה מפלס ההר בתקופת בית שני. פלג מחשב שגובה הפינה ליד קשת רובינסון (פינה דרום-מערבית) היה 738 מ' 49 פלג, הר הבית, עמ' 69. . גובה מפלס החיים במקדש בלתי ניתן להערכה בתנאים הנוכחיים, אך על כל פנים גובהו של שער ניקנור (בין עזרת נשים לעזרת ישראל) היה 20 אמה. העומד על הר הזיתים צריך היה לראות את הנעשה דרך השער, כלומר שקו המבט שלו יהיה מתחת למשקוף השער המזרחי (במקום השער המכונה כיום "שער הרחמים"), אבל מעל חומת המזרח. גובה הר הבית בנקודה המשוערת של שער ניקנור הוא 742 מ' מעל פני הים 50 לפי מפת הר הבית אצל קורן, מקדש, עמ' 155. מסתבר שפני השטח בימי בית שני היו גבוהים יותר והם סותתו בתהליך רב שנתי. , וגובה המשקוף של שער ניקנור היה 20 אמה, כלומר 744 מ' מעל פני הים. גובה מפלס הקרקע של החומה המזרחית כיום הוא 739 מ'. גובה החומה המזרחית אינו ברור, אך היה פחות ממאה אמה שהוא גובה ההיכל. המרחק משער ניקנור לחומה המזרחית גם הוא משוער, שכן איננו יודעים היכן בדיוק השתרע המקדש, אך מדובר בערך ב-140 מ'. אם נבנה קו מבט דמיוני בין משקוף שער ניקנור (744 מ' מעל פני הים) לקצה העליון של החומה המזרחית ועד הר הזיתים, הרי שחומה נמוכה יחסית בגובה 11 מ' כבר תסתיר את הנעשה בתוך שער ניקנור. איננו יודעים אם זו הסיבה לכך שהחומה נבנתה נמוכה, אך לפחות בדיעבד כך הושגה המטרה.

3דרך אחרת הייתה להתבונן בנעשה במזבח מעל החומות, שהרי אזור המזבח היה בלתי מקורה. אם הקיר המזרחי של עזרת ישראל (מעל שער ניקנור) היה גבוה 10 מ' בלבד, כבר היה מסתיר את הנעשה במזבח, אף על פי שהמזבח עצמו היה גבוה 10 אמות.

4אנו בדקנו את החישובים הללו בעזרת שרטוט גרפי, על בסיס מפות הקובעות את גובה האתרים. ניתן גם לפתור את השאלות הללו בצורה מתמטית, אך שני נתונים אלו לא עמדו לרשותם של חכמים. ספק אם לאחר החורבן בוצעו מדידות גובה ומרחק באזור המקדש, אף שהיו להם כלים לביצוע מדידות כאלה 51 ראו פירושנו ל"מצופית" שהייתה לרבן גמליאל, עירובין פ"ד מ"ב. . אם כן מדובר בנתונים המבוססים בעיקר על תצפית אישית בזמן שהמקדש היה קיים, או על מדידות שנעשו לשם כך במאמץ רב.

5ערכנו את החשבון מתוך הנחה ששרפת הפרה הייתה בראש הר המשחה, אבל בכל עדי הנוסח הטובים למשנתנו נכתב "בהר המשחה" בלבד. בדפוס הראשון (מנ) נוסף "בראש" הר המשחה, והמילה "בראש" נמחקה, אבל היא מופיעה בדפוסים מאוחרים עוד יותר, וברור שאיננה מקורית (במשנתנו). גם במסכת פרה נאמר שהשרפה הייתה בהר המשחה, אך לא נקבע במפורש שהמעמד נערך בראש ההר. מובן שאם המעמד נערך על מדרון ההר כל החשבון המשוער שערכנו מעורער.