עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמשנת ארץ ישראל על משנה נדרים

משנת ארץ ישראל על משנה נדרים ז:ו

משנת ארץ ישראל על משנה נדרים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Nedarim 7:6

Open in the reader →

1המשנה ממשיכה בבירור גבולות הנדר. עד עתה עסקנו ב"רוחבו" של הנדר, אילו מוצרים נכללים בו. מעתה אנו מבררים את "עומקו", האם הנדר חל רק על המוצר עצמו או גם על גידוליו והיוצא ממנו. סדר המקרים שבמשנה שונה בעדי הנוסח.

2קונס פירות האילן עלי – או שנדר בלשון: קונם [ הם ] – נוסף מעל השורות, לפי – או שנדר בלשון: קונם הם על פי [ אסור ] – נוסף בשוליים, בחילופיהם ובגידוליהם – כל שלושת הלשונות חד הם. חידוש המשנה הוא שאסור לא רק בהם אלא גם בחילופיהם ובגידוליהם. "גידולים" הם הפֵרות שצמחו מזרעם, כפי שנראה להלן. המונח "חילופיהם" מתייחס למחיר שנגבה עבורם. הנודר מפרות אסור לו לאכול את הפרות, אך אסור לו גם ליהנות מהם. הווה אומר אסור לו למכור אותם, ואם עשה כן הכסף או החפץ שקיבל תמורת המכירה אסור בהנאה.

3שני אוכל שני טועם [ מותר בחילופיהן ובגידוליהן ] בדבר שזרעו כלה – המצוי בסוגריים נוסף בידי המעתיק הראשון בשוליים עם ניקוד, ומצוי בכל יתר עדי הנוסח בשינויים קלים. "זרעו כלה" היא אבחנה הלכתית הקובעת בכמה תחומים הלכתיים. הכוונה לפרות שבהם הזרע עצמו נרקב, כגון בחיטה שהזרע נבקע ומתוכו צומח גבעול. דבר ש"אין זרעו כלה" אסור, כגון בצל שהזרע שלו עצמו קיים 57 ראו פירושנו לתרומות פ"ט מ"ו. , אין הנדר פג ממנו. כך גם לגבי תרומה. מה שזרעו כלה גידולו מותר, ומה שאין זרעו כלה גידולו אסור. מכיוון שהזרע עצמו הוא תרומה – אי-אפשר לבטלו, ויש להתייחס לכל הגידול כתרומה 58 משנה, תרומות פ"ז מ"ז פ"ט מ"ה ופירושנו להלן. .

4אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורים – המשנה אינה מציבה גבול לחילוף ולגידול, אבל הירושלמי תמה האומנם האיסור הוא לעולם: "עד אכן? ייבא כיי דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן עד שלש גרנות אסורה והרביעית מותרת, וכא כן" (מ ע"ג – עד היכן? יהא בה כמו שאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן "עד שלוש גרנות אסורה והרביעית מותרת", וכאן [גם] כן). בדבר שאין זרעו כלה הגידול הרביעי מותר. רבי יוחנן אמר את דבריו על משנת תרומה הרואה בגידולי תרומה משום תרומה (משנה, תרומות פ"ט מ"ד; ירו', מו ע"ב). המספר שלוש חוזר בהקשרים דומים. כך, למשל, חמצם של גויים לאחר הפסח מותר לאחר שלוש שבתות של אפייה 59 תוס', פסחים פ"ב ה"א (פ"א הי"ג), וראו פירושנו לפסחים פ"ב מ"א. .