משנת ארץ ישראל על משנה נדרים ז:ח
משנת ארץ ישראל על משנה נדרים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Nedarim 7:8
Open in the reader →2המשנה אינה קשורה לקודמתה והיא מתחילה בתת-עניין חדש, מקרים שמלשון הנדר משתמעת בהם הגבלת זמן, כגון "עד הפסח" (מ"ח); "היום" (פ"ח מ"א); "עד שיהא צום" (פ"ח מ"ו). יחידה זו משתרעת עד משנה ו בפרק ח, והיא המשך הבירור של היקף הנדר.
3שאת עושה ואני – כמו איני, 60 ראו פירושנו למשנה הראשונה במסכת, ואפשטיין, מבוא, עמ' 496. אוכל עד הפסח שאת עושה ואני מתכסה עד הפסח עשתה לפני הפסח מותר לאוכל ולהתכסות לאחר הפסח – הנדר היה מוגבל "עד הפסח", ולכן גם תוקפו אינו נצחי אלא רק עד הפסח. כל מה שהיא עשתה עד הפסח אסור לפני הפסח ומותר לאחריו, כמו שפורט במשנה הקודמת.
4שאת עושה עד הפסח ואני אוכל שאת עושה עד הפסח ואני מתכסה עשתה לפני הפסח אסור לאוכל ולהתכסות לאחר הפסח – משפט זה חוזר על קודמו. ההבדל הוא בסגנון הנדר, כמבואר בטבלה. כאן הגבלת הזמן היא על העשייה (ירו', מ ע"ג), לכן מה שנעשה לפני הפסח אסור לעולם. ברישא, לעומת זאת, הגבלת הזמן היא על התוצאה, לכן אסור לאכול רק עד הפסח. אם כן, דקדוק הלשון קובע את משמעותו. במשפט יש הגדרת זמן, והיא חלה על הנדר.
5כמו במשנה הקודמת יש למעשה במשנה משפט מיותר (אין צורך להדגים את הכלל גם באוכל וגם בהתכסות), ברם כבר אמרנו במבוא הכללי לפירוש המשניות שאין לדקדק בלשון המשנה, ואין לחפש חידוש ותוספת בכל דוגמה ומשפט.