משנת ארץ ישראל על משנה נדה ו:ה
משנת ארץ ישראל על משנה נדה · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Niddah 6:5
Open in the reader →1כל שהוא חייב במעשרות – המשנה מגדירה את חובת המעשרות: "כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ – חייב במעשרות. ועוד כלל אחר אמרו: כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל [...] חייב" (מעשרות א, א).
2מטמא טומאת אכלין – אם הוא אוכל, הוא מטמא טומאת אוכלין, דהיינו, האוכל אוכל טמא נטמא לפי דירוג מוגדר של חומרת הטומאה (טהרות ב, ב-ו), ויש שהוא מטמא טומאת אכלין ואינו חייב במעשרות – אוכל שאינו גדל בקרקע (בשר, דגים, ביצים – בבלי, נידה נ ע"א) או שאינו נשמר משום שאינו בעל ערך כספי. "כלל אמרו במעשרות: כל שהוא אוכל ונשמר וגדוליו מן הארץ – חייב במעשרות" (מעשרות א, א). 19 וכן בפאה ובשביעית. ראו פאה א, ד; שביעית ט, א; תוספתא, תרומות ד, ה, ועוד.