משנת ארץ ישראל על משנה ערלה ב:ב

1התרומה מעלה את העורלה – התרומה מצטרפת עם החולין להעלות ולבטל את הערלה, כפי שהמשנה מפרטת בהמשך המשנה, והעורלה – מעלה את התרומה – והערלה מצטרפת עם החולין לבטל את התרומה.

2כיצד – התרומה מעלה את הערלה? סאה תרומה שנפלה למאה – סאה של תרומה שנפלה לחולין ונעשה מאה סאה. כך מפרש הירושלמי: "סאה תרומה שנפלה למאה, ואמר רבי לעזר לית כאן [לומר] לתוך מאה אלא לתוך תשעים ותשעה" (סא ע"ד), שכן אילו היו בחולין מראש מאה ממש לא היינו צריכים לומר בהמשך המשנה שבצירוף עם התרומה מתבטלת הערלה.

3שלושה קבים של ערלה, שהם חצי סאה בדוגמה שהמשנה נוקטת בה, בטלים במאה סאה של חולין. אין בדברי הירושלמי דחיית המשנה או תיקון לשון המשנה, אלא פירוש המשנה 20 ראו אפשטיין, מבוא, עמ' 306. כאמור (תרומות פ"ד מ"ז) כדי לבטל צריך מאה סאה ועוד, ואפשר להעמיד את משנתנו שחסר בערמה ה"ועוד". . היו תשעים ותשע סאה של חולין ונפלה לתוכם סאה תרומה, והרי לפנינו תערובת של מאה סאה, ואחר כך נפלו שלשת קבים עורלה – כלומר חצי סאה (בסאה שישה קבים), או שלשת קבים של כלאי הכרם – שדינם כדין ערלה, זו היא שהתרומה מעלה את הוערלה – הסאה של התרומה מצטרפת לחולין והרי לפנינו מאתיים חצאי סאה כנגד מחצית הסאה של הערלה, או מחצית הסאה של כלאי הכרם, וערלה וכלאי הכרם עולים ומתבטלים באחד ומאתיים 21 כאמור במשנה שלפניה. . לפי פשט המשנה הערמה כולה היא עתה תרומה, שהרי לא היה בה די לבטל את התרומה. הערלה שנפלה בטלה גם היא, ולכן חזרה הערמה להיות תרומה, אבל אם הערמה הראשונית היו בה מאה סאה בטלה התרומה מחד גיסא והערמה חולין, אבל מאידך גיסא אין זה מקרה של תרומה המעלה את הערלה, שהרי יש בערמה די חולין לביטול הערלה, וכן הסבירו הר"ש, בעל מלאכת שלמה ואחרים, והעורלה את התרומה – ובה בשעה הערלה, או כלאי הכרם, מבטלים את התרומה. התרומה הרי לא נתבטלה, שאין תרומה מתבטלת בתשעים ותשע אלא הצטרפה לחולין כדי לבטל את הערלה, והערלה שבטלה מצטרפת לחולין כדי לבטל את התרומה. בירושלמי (סב ע"א) מסביר רבי קורייס: "לא שהתרומה מעלה את הערלה אלא שהתרומה מצטרפת עם חולין להעלות את התרומה".

4לפי פירוש זה של המשנה התרומה בטלה בתשעים ותשע סאה ועוד שלושה קבים, שבצירופם הם מאה סאה וחצי. במשנת תרומות חלוקים רבי אליעזר ורבי יהושע בשיעור שבו התרומה עולה. רבי אליעזר אומר תרומה עולה באחד ומאה ורבי יהושע אומר במאה ועוד, "ועוד זה אין לו שיעור" (פ"ד מ"ז). משנתנו שנויה בסתם כרבי יהושע 22 רבנו עובדיה מברטנורא ביקש לפרש שמשנתנו ניתן לתאמה אף לדעת רבי אליעזר, והדברים דחוקים. כן דחאם רבי יהוסף אשכנזי, לעדותו של בעל מלאכת שלמה. . כך מפרש רבי אלעזר בירושלמי (סב ע"א), שבמשנתנו די בסאה ערלה במאה תשעים ותשע סאין חולין. אבל כפי שפירשנו לעיל, ברוב המשניות משתמשים בניסוח הכללי "אחד למאה" או "אחד למאתים" ואין מדקדקים במחלוקת התנאים. גם משנתנו אינה מדייקת לומר שסאת התרומה נפלה למאה ועוד (כרבי יהושע) או למאה ואחד (כרבי אליעזר), אלא נוקטת במינוח הכללי.

5בראש המשנה ובסופה נאמר כי התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה ולא נזכרו הכלאיים, אבל בדוגמה ל"כיצד" נשנתה גם ההלכה על הכלאיים ששיעורה שווה לזה של הערלה. ייתכן שלפנינו צירוף של שני מקורות כדעתו של חכם אחד 23 ראו דברי אלבק בהשלמות למשנתנו, עמ' 412. , אך ייתכן גם שההלכה נשנתה בערלה, אך בפירוט ובהדגמה הוסיף התנא את הכלאיים לשם הבהרה.

6במשנה הבאה נעמוד על כך כי אין התרומה והערלה מתבטלות אלא אם כן ידע בה שנפלה. הידיעה שנפלה היא הקובעת את ביטולה. מעשים רבים בהלכה אינם נקבעים במעשה בלבד אלא בהכרה ובידיעה.