משנת ארץ ישראל על משנה סוכה א:ג
משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sukkah 1:3
Open in the reader →1פרס עליה – על סכך הסוכה, סדין מפני החמה – הסדין הוא אריג גדול חסר צורה, משמש כמצע לישיבה או לשינה, או – אם פרס סדין, תחתיה – מתחת לסכך, מפני הנשר – כדי שלא ינשרו עלים על השולחן לתוך חלל הסוכה. בכל המקרים הללו הסוכה פסולה. התלמודים מדגישים שכל זה אם פרס את הסדין בגלל העלים הנושרים, שכן בכך חיווה דעתו שאינו מסתפק בסכך. אבל אם פרס את הסדין לשם נוי – הסוכה כשרה (ירו', נב ע"ב). בכך ההלכה מצטרפת לרשימה ארוכה של הלכות שהדין בהן נקבע לא רק לפי טיב המעשה אלא גם לפי כוונתו של העושה, כמו מי שבנה סוכה לא לשם המצווה, שכוונתו קובעת אם הסוכה כשרה.
2בתוספתא מובא מעשה ברבי אליעזר שישב בסוכתו של יוחנן בן אלעאי בקיסריון, והאחרון שאל אותו האם מותר לכסות את הסוכה בסדין מפני החמה. רבי אליעזר מתחמק מתשובה ומשאיר את ההחלטה לשואל: "אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד נביא". לבסוף פרס יוחנן סדין על הסוכה, ורבי אליעזר הפשיל את בגדיו ויצא מן הסוכה (תוס', פ"א ה"ט; בבלי, כז ע"ב) 75 נוסח הסיפור בתלמוד הבבלי מעט רֵאלי יותר. . אין צריך לומר שלא מדובר כאן על אכילה בסוכה אלא על ישיבה בסוכה, אך רבי אליעזר נמנע אפילו מישיבה בסוכה שאינה כשרה לדעתו. השאלה והתנהגותו של יוחנן מוכיחות שההלכה טרם נקבעה, וייתכן אפילו שרבי אליעזר הסכים שאין כאן הלכה מוצקה, ולכן נמנע מלהורות הלכה אלא שהחמיר על עצמו.
3בתלמוד הבבלי נשמרה סדרת ברייתות. אחת קובעת שמותר לישון תחת הכילה, ואחת האוסרת. עוד נאמר שם שבוודאי מותר לשבת תחת כילה שאין לה גג. הגמרא אומרת שזו דעתו של רבי יהודה המתיר לישון תחת גג זמני, וממילא משנתנו שלא כרבי יהודה (בבלי, יא ע"א). הקושי העיקרי הוא שרבי יהודה מהלך, בדרך כלל, בשיטת רבי אליעזר רבו, וראינו שרבי אליעזר החמיר בעניין כיסוי גג הסוכה. ייתכן שההבדל בין כילה לנקליטי המיטה (להלן) הוא בטיב הכיסוי. המיטות בימי הביניים היו עשויות כמעין ארון חצי סגור, וטבעי הוא ששינה בכלי קבע סגור לא תיחשב כשינה בסוכה. אם המיטות של קדמונינו היו דומות – אזי מובן מדוע שינה תחת כיסוי הנשען על נקליטי הסוכה פוסל את הסוכה, אך לא שינה תחת הכילה, שהיא כיסוי זמני. ברם, בציורים שבידינו המיטה היא בדרך כלל פתוחה ואין לה כל כיסוי. הציורים הם של השימוש במיטה להסבה, ולא לשינה, וכנראה לשינה הרכיבו עליה את הנקליטים הניידים וכיסוה בכילה.
4או שפרס על גבי הקינוף פסולה – הקינוף הוא מתקן לתליית כילה על המיטה. הבבלי (י ע"ב) מסביר שמדובר בארבעה מוטות בארבעת צדי המיטה 76 לפירוט ראו אוצר הגאונים, עמ' 19 ועמ' 88. . אם פרס סדין על הקינוף הסדין נחשב למחיצה והופך את המיטה לאוהל בפני עצמו, ואם אכל על המיטה או ישן עליה לא יצא ידי חובת סוכה, א בל פרס הוא – הכוונה פורס הוא, כלומר רשאי לפרוס סדין, על נקליטי המטה – לפי הבבלי נקליטים הם שני מוטות שתולים עליהם את הכילה באלכסון כלפי מטה. מחיצה אלכסונית כזאת אינה נחשבת להפרדה בין האוכל וגג הסוכה (הסכך), ואינה מהווה אוהל בפני עצמו (איור 5).