משנת ארץ ישראל על משנה סוכה ג:ג
משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sukkah 3:3
Open in the reader →1ערבה גזולה ויבשה פסולה שלאשירה ושל עיר הנדחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה – רשימה זו חוזרת במינים האחרים ונדונה במשנה הראשונה. גם כאן כתבי היד ל ו- ג15 גורסים "נפרטו" במקום נפרצו.
2הצפצפת פסולה – צפצפה היא עץ מסוג אחר, אך דומה מאוד לערבה. הערבה היא צמח ה- Salix ממשפחת הערבתיים (Salliceae), והצפצפה היא Populus מאותה משפחה. נראה שקדמונינו החליפו בין המינים, ובאזורים שונים קראו לצמחים בשמות שונים. בערבית המאוחרת ע'רב היא צמח ה- Populus, וצ'פצ'ף הוא הכינוי הקבוע ל- Salix 91 פליקס, עצי בשמים, עמ' 203-202. . רב חסדא מספר על חילוף השמות ערבתא-חלפתא וחלפתא-ערבתא (בבלי, לד ע"א), ובמקבילה ערבה-צפצפה וצפצפה-ערבה (בבלי, שבת לו ע"א). המסורת הראשונה בארמית והשנייה בעברית, ומהן יוצא שצפצפה היא חלפתא בארמית. רב חסדא תולה את הבלבול שבין השמות בתוצאות חורבן הבית, "משחרב בית המקדש". דומה שזהו הנופך האגדי, אך החשוב הוא עצם הדיווח על שינוי בשמות המינים. "חלפתא" מופיעה בצורה "חילפא" כמקבילה לערבה (בבלי, לד ע"א); סתם חילפא כשרה, ואפילו הזן הנקרא "חילפא גלי". תרגום השמות לארמית נובע מכך שבמהלך הלימוד תרגמו את המשנה דרך קבע לארמית 92 ראו פירושנו ליומא פ"א מ"ה. .
3פליקס צודק בטענה כי כנראה כבר בתקופת התלמוד לא היו ההבדלים בין המינים ברורים. הם נותנים סימנים המסבירים מהי צפצפה (קנה לבן, בעלת עלה עגול שפיו דומה למגל, או דומה למסר), ומה הם סימני הערבה (קנה אדום, עלה משוך ופה חלק, כלומר עלה בעל קו נקי ולא משונן) (בבלי, לד ע"א; תוס', פ"ב ה"ז) 93 בתוספתא רק חלק מהסימנים. . בירושלמי הסימנים חוזרים, ברם הצמח בעל העלה העגול והקנה הלבן מכונה "ערבה", אך הוא ערבה פסולה: "ערבה כשירה עלה ארוך וקנה אדום", והצפצפה ה"עשויה כמין מגל... פסולה, כמין מסר כשירה" (נג ע"ג). הירושלמי חולק על הבבלי לא רק בהגדרות הבוטניות אלא גם בהלכה. בפועל עץ הצפצפה שונה מהערבה, ברם העלים התחתונים דומים ביותר. כנראה חלו בלשון העם שינויים בשמות, ולכן נצרכו חכמים לתת בהם סימנים 94 פליקס, שם, עמ' 206-205; 222-218. .
4כמישא – בכתיב הבבלי המקובל כיום: כמישה או כמושה. מתוך ההקשר משמע שכמיש הוא יבש במקצת, על כן ערבה כמישה כשרה ויבשה פסולה. כמו כן לעניין חובת מרור בפסח: "יוצאין בהן בין לחין בין כמושין ואין יוצאין בהן יבישין" (תוס', פסחים פ"ב הכ"א), ושנשרו מקצת עליה – ערבה היא צמח המתייבש בקלות, ואז העלים מתייבשים ולבסוף נושרים. נשירת עלים מתחוללת גם ללא קשר להתייבשות הצמח. אם נשרו מעט מהעלים – הערבה כשרה, ולא נקבע במשנה או בתלמודים כמה עלים צריכים להיוותר על ענף הערבה, ושל בעל כשירה – שדה בעל הוא שדה המושקה במי גשם בלבד. הערבה היא צמח נחלים וערבה הגדלה ללא מקור מים תהיה דלה ועלובה, ואף על פי כן היא כשרה.