משנת ארץ ישראל על משנה סוכה ד:ב
משנת ארץ ישראל על משנה סוכה · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Sukkah 4:2
Open in the reader →1לולב שבעה כיצד – משנה זו מסבירה את השורה הראשונה שבכותרת. הכותרת מצוטטת בקצרה שכן הנוסח המלא הוא "ששה ושבעה", כפי שגם ברור מההמשך.
2יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת לולב שבעה – ראשונים התחבטו האם המשנה עוסקת בזמן שהמקדש קיים או אחריו, לפני תקנת רבן יוחנן בן זכאי או אחריה 61 לעיל פ"ג מי"ב. למשניות המתחילות במספרים ראו יומא פ"ב מ"ב ואילך. , והבירור ההלכתי חשוב. ברם, כאמור, הפרק כולו עוסק בהווי ובהלכה בבית המקדש, ושיקול זה מכריע. במקדש נטלו לולב ביום טוב הראשון שחל להיות בשבת בלבד, ושאר כל הימים ששה – בשאר השנים שבהן חלה שבת בחול המועד אין נוטלים לולב בשבת אלא רק בששת ימי החג האחרים, ובפרק הקודם הסברנו את התפיסה ההלכתית. בתלמודים מתחבטים האם נטילת לולב ביתר ימי החג היא מדאורייתא או מדרבנן. מי שסבור שהנטילה בכל הימים היא מהתורה – קל לו להסביר את המשנה כעוסקת בימים שלאחר החורבן. ברם, כאמור, הסבר זה בעייתי מבחינה ספרותית, שכן הפרק כולו עוסק בנוהלי המקדש. לכאורה ניתן אפוא לקבוע שלדעתה של משנתנו נטילת לולב במקדש בימי חול המועד היא רק מדרבנן. ברם, דומה כי גישה זו לוקה בקשיחות משפטית מיותרת. גם אם נטילת לולב בימי חול המועד היא "מדאורייתא" – עדיין אין היא באותו מעמד כמו ביום הראשון. ניתן להגדיר שהנטילה ביום הראשון היא עיקר המצווה, ורק היא תדחה טלטול. פרשנות מעין זו אין בה שיטתיות משפטית, ברם ההנחה הבסיסית שההלכה היא שיטתית אינה מחויבת המציאות. מדובר בנהלים שהתגבשו במשך שנים ארוכות, לא תמיד בצורה לינֵארית ומשפטית.
3זאת ועוד. כאשר נקבע שנטילת לולב מתקיימת בבית המקדש היא נתפסה כחלק מעבודת המקדש. היה מקום לצפות לכך שנטילת הלולב תתבצע בידי הכוהנים בלבד, במקום מרכזי במקדש, כמו כל עבודה אחרת. ההכרעה שכל אדם הבא למקדש חייב ליטול לולב היא החלטה דרמטית וחדשנית ואין היא מובנת מאליה. יש לשער כי הייתה זו הכרעה פרושית, או אולי אף תביעה פרושית. שכן התפיסה הפרושית היא שיש לעשות כל מאמץ הלכתי אפשרי לשתף ישראלים בעבודת המקדש. כך תבעו הפרושים שכל העם יתרום מחצית השקל 62 ראו מבואנו למסכת שקלים. , שכולם ישחטו את קרבן הפסח 63 ראו פירושנו לפסחים פ"ה מ"ה. , שישראלים יוכלו לשחוט פרה אדומה, ילוו את השעיר לעזאזל למדבר ביום הכיפורים 64 ראו פירושנו ליומא פ"ו מ"ג. ויטלו חלק במרכיבי מעמד ובמצוות נוספות כיוצא באלו. יש לשער שבמסגרת זו נקבע גם שכל ישראלי ייטול לולב במקדש בזמן שירת ההלל על ידי הלוויים.
4כידוע הלכות המקדש דוחות שבת, ובשבת מקריבים, שוחטים ואף מטפלים באש המזבח, דבר האסור מחוץ למקדש. כידוע גם נחלקו חכמים קדמונים האם מותר לבצע בשבת הכנות לקראת ביצוע מצווה מותרת הדוחה שבת. המחלוקת הידועה היא האם מותר להביא את סכין המילה בשבת, או האם מותר להביא קרבן פסח מחוץ לתחום בשבת 65 ראו פירושנו לפסחים פ"ו מ"א. .
5על כן, גם אם נקבע שנטילת לולב בכל ימי החג היא "מדאורייתא" – אין בכך היתר לכלל ישראל לטלטל את הלולב למקדש. כפי שנראה במשנה ד בסיס ההיתר היה מפוקפק, וברור מדוע לא פשט מעבר ליום טוב הראשון שחל בשבת. כפי שאמרנו בסוף הפרק הקודם לא מן הנמנע שהיו גם דעות שיש ליטול לולב בשבת גם בימי חול המועד, או על כל פנים שמותר לטלטל לולב בשבתות שחלו ביום הראשון של החג.