משנת ארץ ישראל על משנה תענית ג:ד

1וכן עיר – וכן ההלכה שהעיר הנפגעת מתענה ומתרעת וסביבותיה רק מתענות, שיש בה דבר או מפולת – שבתיה מתמוטטים בגלל רעידות אדמה חוזרות ונשנות, א ותה העיר מתענה ומתרעת – מיד, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות – כדי להשתתף בצערה של העיר שיש בה דבר או מפולת.

2רבי עקיבה אומר מתריעות – מתכנסות לתפילה המלווה בתקיעות, ולא מתענות – אך אינן מתענות.

3אי זה הוא דבר – מתי יש לראות במקרי המוות בעיר דבר ולא מיתות רגילות? עיר המוציאה חמש מאות רגלי – המוציאה חמש מאות יוצאי צבא 224 כפירוש רבנו חננאל. , ובירושלמי: "בחורים אבל לא זקינים" (סו ע"ד).

4יצאו ממנה שלושה מתים לשלושה ימים זה אחר זה – בברייתא בתלמוד הבבלי אנו שונים 225 לפי הנוסח שאצל ראשונים. ראו מלטר, מסכת תענית, עמ' 87, ועל מקורותיו יש להוסיף וטיקן 134. : "תנו רבנן: עיר קטנה המוציאה חמש מאות רגלי כגון כפר עמיקו ויצאו ממנה שלושה מתים בשלושה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר עיר גדולה המוציאה אלף וחמש מאות רגלי כגון כפר עכו ויצאו ממנה תשעה מתים בשלושה ימים זה אחר זה הרי זה דבר. ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר" (כא סע"א). פירושה של המשנה והברייתא הוא שבשלושה ימים הוציאו כל יום מת אחד, ובעיר גדולה של אלף וחמש מאות גברים יוצאי צבא מתו בשלושה ימים כל יום שלושה מתים. היישובים ששמותיהם מוזכרים בברייתא הם בגליל, מקום יישובם של החכמים שוני הברייתא. בדפוסי המשנה במשניות ובבבלי נוסף המשפט: "פחות מכאן אין זה דבר", אך הוא אינו בכל הנוסחאות העיקריות ונוסף על פי הברייתא שהבאנו.

5משנתנו, כפי פירוש הברייתא בתלמוד הבבלי, שימשה כמקור להערכת מספר התושבים בעיירה היהודית. הברייתא מדברת על עיר גדולה שיש בה 1500 רגלי, כלומר 1200-1000 משפחות (100 דונם), ועיר קטנה שיש בה 500 רגלי, כלומר 400-300 משפחות 226 30-25 דונם. ספראי, הקהילה, עמ' 38-37. . ההגדרה מתאימה לעיירות היהודיות בגליל בתקופה הרומית-ביזנטית, ובעיקר במאה הרביעית, שכן העיירות במאה השנייה ובראשית המאה השלישית היו קטנות הרבה יותר, והתיאור מתאים רק לתקופת השיא של היישוב בגליל 227 במאה הראשונה היו העיירות הגליליות הגדולות אולי בגודל של העיר הגדולה המתוארת כאן (יודפת, למשל, השתרעה על 60 דונם), אבל העיירות הקטנות היו קטנות בהרבה, והתיאור כולו אינו מתאים לתקופה זו, למרות הניסוח שהוא כאילו צבאי. ברם, הניסוח "יוצאי צבא" או "רגלי" הוא מקראי ואינו רֵאלי. . הברייתא משקפת, אפוא, את התְנאים בתקופת האמוראים, הווה אומר שאין זו מימרה תנאית אלא פירוש, הרחבה והתאמה של הברייתא לתנאים בימי האמוראים 228 על תופעה זו עמדנו במבוא. . באזורי הארץ האחרים לא מצינו עיירות כה גדולות. סוסיה, העיירה הגדולה ביותר ביהודה, משתרעת על 60 דונם בלבד. אום ריחן, העיירה הגדולה בצפון השומרון, משתרעת על 36 דונם בלבד (איור 24-26).