משנת ארץ ישראל על משנה תענית ג:ג

1וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים – ועל הערים שבסביבותיה ירדו גשמים, ככתוב והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש – (עמוס ד ז). ציטוט הכתוב נמצא בכל כתבי היד והראשונים בצורות שונות של קישור, כגון: "שנאמר" (רי"ף), "כדכתיב" (ריטב"א), אולם הכתוב לא היה לפני התלמוד הירושלמי ולא לפני התלמוד הבבלי. בסוגיה בירושלמי: "אמר רבי סימון כתיב והמטרתי וגו' " (סו ע"ג). הפסוק לא היה לפניו במשנה, והוא הוסיפו 218 אפשטיין, מבוא, עמ' 685. . בבבלי אומר רב חסדא: "גשמים שירדו על מקצת מדינה ועל מקצת מדינה לא ירדו אין בהן משום ועצר", ועל זה שואלת הסוגיה: "איני והכתיב וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם... והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וגו' " (ו ע"ב). מביאים סתירה לדברי רב חסדא מן הכתוב ולא מן המשנה הסותרת את דברי רב חסדא והמסתייעת בכתוב. פסוק זה לא היה במשנה שעמדה לנגד עיני עורך הסוגיה, אבל בכל עדי הנוסח הפסוק קיים 219 כך ב- מנ, מיל, מפ ועוד, וראו ההערה הבאה. , אם כי בשינויים רבים באורך הציטוט. כידוע הִרשו מעתיקים לעצמם לקצר או להאריך בציטוט הפסוק 220 כדי להדגים את האפשרויות השונות נסתפק בקביעה שהציטוט המלא מצוי ב- דס, ג, מל, מיל, מנ, מפי, מק (קופמן), מדק, מרא, מרש, מרת4, מפי, מרג. החלק הראשון מצוי בכל כתבי היד. .

2אותה העיר מתענא ומתרעת – העיר שלא ירדו עליה גשמים מתענה ומתריעה מיד. המילה "מיד" אינה כתובה בנוסחאות במשנה, אך מתוך ההקשר שלה ומתוך ההלכה שהיא מתענה ומתרעת יש להסיק כדעת המפרשים 221 המאירי, הר"ן ואחרים. כי הכוונה היא שהיא מתענה ומתרעת מיד. במשניות הקודמות נאמר כי מתריעים עליהם מיד או מתריעים והתרועה כוללת אף את התענית, אולם במשנתנו נאמר "מתענא ומתרעת" שכן בַהמשך המשנה דנה במחויבותן של הערים שמסביב לעיר שלא ירדו בה גשמים ומבדילה בין מתענים למתריעים 222 כפירוש התוספות, יח ע"ב ד"ה מתריעין. .

3וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות – הערים אשר מסביבות העיר רק מתענות אך אינן מתריעות. הן מתענות "כדי להשתתף בצרתם ולבקש רחמים עליהם" 223 הר"ן, המאירי ועוד. , אך מן הסתם גם כדי להביע סולדריות וערבות הדדית, ואולי גם מחמת החשש מפני התפשטות הצרות.

4ורבי עקיבה אומר מתריעות ולא מתענות – מתכנסות לתפילה ותוקעות בשופרות אך לא מתענות. ההשתתפות בצרת העיר אינה בתענית אלא בתפילה. בתלמוד הירושלמי מוסבר טעמו של תנא קמא: "שכן מצאנו ביום הכיפורים מתענין ולא מתריעין", וטעמו של רבי עקיבה: "שכן מצאנו בראש השנה מתריעין אבל לא מתענין" (סו ע"ג). אין במקורות התנאיים ולא בתלמודים דיון מה הן "סביבותיה" של העיר המשתתפות בצערה של העיר.